|
|
עמוד:13
13 ארגז הכלים שלבנוסףמרכיבהמאיצים הפכו לסטרטאפים ויזמים . . השאיפה לדיסרפשן שלהצדדים התפעולייםעלנוסףבמקביל למאיצים הצטבר ידע סטרטאפיםשבה פעלו חברות מסורתיות,אופןבניגוד לסטרטאפים . בהתנהלותם . הם ידעו להתאיםהיו גמישים יותר ( אג'יליים ) מצליחים , ולהשיקהתקבל מהשוקמשוב שלבמהירות את תוכניות הפרויקטים כאן טמון היתרוןהאםכמה שנים . במקוםמוצר לשוק תוך כמה חודשים במהירה התגבשה מתודולוגיההגדול של סטרטאפים מצליחים ? 2011 - , והיא הופיעה באג'יליותאותהאפשר לממש אתכיצדשמתארת . The Lean Startup 1 הייטק : "תנ"ך" של הכספר שהפך ל הוטמע, ומיד אחריהבתעשייהההוטמע Lean Startup יתמתודולוגי הייחודיותדרכי החשיבה . הטענה היא שהמיינדסט היזמירעיון נוסף : . שמוביל להצלחה"הרוטב הסודי"ןהיזמים מצליחיםותשמאפיינ המיינדסט עצמו אינו רעיון חדש, אולם רק לאחרונה החלו לחקור אותו לעומק . בעוד עולם : שימו לב לנקודה חשובה, שהיא בבסיס הספר הזה פיתח עוד ועוד מתודולוגיות לעידוד פריצות דרך, עולםהסטרטאפים . המדע נותר "תקוע" קונספטואלית בשנות השמונים של המאה שעברה ללא הכשרה, מופיעות "מעצמן"שפריצות דרךעולם המדע מצפה ל מתאימה, ללא תהליך שמעודד יצירת פריצות דרך, ללא שינוי בשיטת . ) 2 ( איורללא שינוי של המיינדסט ודרכי החשיבהו ניהול הפרויקטים עולם המדע אימץ אמנם את המונחים שהגדירו את הצלחת – דיסרפשן, פריצות דרך וכדומה – הסטרטאפים בסוף המאה שעברה אולם התעלם מהתוכן הרב שממלא את המונחים האלה . זאת הסיבה העיקרית להופעת "פער פריצת הדרך" . זאת גם הסיבה לכך שדיסציפלינות מדעיות רבות מתקשות לחולל פריצות דרך אמיתיות . בספר הזה נעשה את מה שהיה צריך להיעשות מזמן : ניקח את הכלים הרבים לפריצת דרך, כפי שהתפתחו בתעשיית הסטרטאפים, ונתאים אותם לעולם המחקר הדיסרפטיבי .
|
אורות הכרך
|