|
|
עמוד:7
נקודת המפגש בין המשפט להיסטוריה, שבה מתחדד השוני בין דרכי הפעולה של כל תחום, מתקיימת בעת שהמשפטנים עוסקים במה שמכונה "משפטים היסטוריים", שבהם עולות שאלות היסטוריות שנויות במחלוקת . במשפטים מסוג זה, המגבלות שמטילים דיני הראיות מקשות על התבוננות רחבה בתמונה הכוללת של האירועים, דבר אשר יכול להביא לתוצאה משפטית שאינה עולה בקנה אחד עם מסקנות המחקר המדעי של ההיסטוריון . כדי להדגים זאת, נבחנים בספר מקרים מרתקים — משפטים שעסקו באירועים היסטוריים — המדגימים כיצד המשפטן וההיסטוריון יכולים להגיע ל"אמת" שונה ביחס לאותו אירוע בדיוק . פרק נפרד מוקדש למוסד ועדת החקירה הממלכתית בישראל, שתכליתו גלומה בשמו — לחקור . ייחודו של מוסד זה בכך שהוא מאפשר שילוב בין שתי הדיסציפלינות, כך שההיסטוריון והשופט יכולים לשבת זה לצד זה, לחקור ולקבוע עובדות בלא מגבלה של דיני הראיות המשפטיים . בעידן שבו האמת והעובדות נמצאות תחת מתקפה קשה ברחבי העולם בכלל, ובישראל בפרט, תמיס מול קליאו נותן לאמת ולהליך קביעת העובדות את הכבוד הראוי להם . בעידן זה, שבו העובדות הפכו למוצר הנוצר על ידי השיח הפוליטי והציבורי, הממיר את בקשת האמת, קול המסורת ההיסטורית והמשפטית חייב להדהד ; הנאמנות לעובדות, שאובדנה הוביל כבר בעבר לפגיעות ולרצח שמהם סבל העם היהודי, חייבת לשוב אל מרכז החיים . נאמנות זו היא התשתית של חיים מוסריים, ציבוריים ופוליטיים ראויים . בספר שלפנינו מתייצבים ההיסטוריה והמשפט כפעמון הנועד לצלצל באוזני כל מי שמוכן לשמוע — שימו לבבכם אל העובדות, ואל תתורו אחרי הפיתוי לוותר עליהן . אבי שגיא עורך
|
|