פתח דבר

עמוד:11

פתח דבר׀ 11 יש כמובן סוגי משנה, כגון סיפורים שיסודם באירועי המקרא ( המחקר מכנה אותם בשם "סיפור מקראי מורחב" ) או בחייהם של חכמים ועולמם ( "מעשי חכמים" ) . גם במשלים אפשר להבחין בין משלים שעניינם במלך ובמשפחתו — משלים שנוצרו במיוחד בידי חכמים כדי להתמודד עם עולם האלוהות וסביבתו ( הם "משלי מלכים" ) — לבין משלים שכדוגמתם מוכרים לנו מרחבי ספרות המשלים האוניברסאלית הקדומה . כל אלה ראויים לטיפול ספרותי מדוקדק, המצביע בעיקר על מאפייניהם הספרותיים וגוזר מכך את משמעותם ותפקידיהם — והספר שלפנינו אכן מספק טיפול כזה ביד רחבה ואמינה . בסופו של דבר משתלבים הפרק הצורני והפרק הרעיוני זה בזה, ואף שטובים השניים מן האחד, יבוא הפרק הראשון, הפילולוגי- היסטורי, וילמד כי החוט המשולש לא במהרה יינתק . כך יעמדו לפנינו מדרש דברים רבה ועורכו במלוא קומתם . לא נמצא ספרים רבים המוקדשים באופן כה מדוקדק ומשכנע לחיבור מדרשי אחד . עם זאת — כמנהגם של מעתיקים בימי הביניים, שלא אהבו לסיים את החיבור שהעתיקו באמצע העמוד ועל כן נהגו למלא את העמוד "כדי שלא להשאיר את הנייר חלק" — ארחיב בסוגיה אחת שהספר שלפנינו לא התפנה לעסוק בה בהרחבה, ולמען האמת אף לא היה חייב לעשות זאת . כוונתי לסוגה הספרותית המכונה "פתיחתא בשאלת הלכה", הנזכרת במהלך הספר פעמים אחדות אגב דיון בסוגיות שונות . הכוונה ליצירה ספרותית קצרצרה המשקפת ככל הנראה את המציאות בבתי הכנסת הארצישראליים בתקופת חז"ל, כאשר דרשן שעלה על הבמה לדרוש בשבת ובחג, השיב תחילה על שאלה הלכתית שהופנתה אליו מן הקהל, ולאחר שהשיב על השאלה הפשוטה צריך היה לקשר בין תשובתו לבין הפסוק שעמד בראש קריאת התורה בשבת או בחג שבו עמד לפני הציבור . חולקים החוקרים בשאלה אם הזמין הדרשן מראש שאלה כלשהי או שמא לא היה הדרשן מודע לשאלות שיופנו אליו ( וזו גם דעתי )

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא