מבוא

עמוד:10

ח מ ו ט ל ב ר-י ו ס ף 10 שהייתה לה נטייה לאותה אכזריות עצמית שאפיינה אותו, אך יהיה זה מוגזם לומר יחיַהייתי צריכה לשכוח את, היו לה רגעי חשבון נפש מייאשים : "ברגע שנישאתי הכול ולהסתלק כדי שאיש לא יכירב ] . . . [ מתחשק לי לעזו . האישיים ולהיות רק אשתך . ( 548 - 745עמ' ) ונוקב בי" מכרסםאותי . אל תחשוב שזה רק מצב רוח . זה תמיד חייבים לחיות בפירוד . אנו כנראה ] . . . [ מתנהגת איתך בחזירות . ] . . . [ ובמקום אחר : "אני . ( 745עמ' ) אימך" אני לא מעזה לקרוא לעצמי אשתך . אני מתביישת להסתכל בעיני ואני לא עושה . לבדר אותך, שוב : "אני יודעת שאני חייבת לחיות לצדך, לעזור לך ו זאת, כי אני עצלה, לא חזקה, לא מבינה את החיים נכון, או שאני מאוד קמצנית, או . ( 594עמ' ) ר" משום שהתחלתי את החיים מאוחר, ובכל מקום אני מרגישה את החס כל הסיבות הללו האחרונה מסבירה את העיקר : עבודתה של קניפר כשחקנית הייתה מ . םולא לחבל בהםבשבילה החיים עצמם, ויחסיה עם צ'כוב היו אמורים לתמוך בה אולגה קניפר מצטיירת כאישה חזקה, פעילה מאוד, יצרית, לוחמת ובעלת יכולת שכאשר, כך היא מגדירה את עצמה : "אני יודעת דבר אחד ו להתגבר על קשיים נפשיים . רציתי מאוד משהו בחיי, והאמנתי בכל לבי באפשרות להגשים אותו ופעלתי באופן עמ' ) , ואף פעם לא התחרטתי על כך שעמדתי על שלי"ליהצליח אנרגטי, אז תמיד זה . ( 522 היאאם,להיותהסיכויאתאיבדהשבו ניתוח לאחרבמיטהשוכבתעודכשהיאעוד – איך לארגן את הדירה ביאלטה לפי צרכיה שלהלמאשהשיגידהוראותלו נותנת כבר להזיז רהיטים, להביא פסנתר וכדומה . כשהיא מקנאה, היא תוקפת בלי עכבות ומשתמשת בביטויים חריפים : "אני מברכת . יש לה עיניים כמו זיתים, תלתלים פּוּשקָריבהאותך, מתוק, שקיבלת את מדמואזל רכה, אדומה וטעימה . יש לך טעם טוב . היא בחסות שפה עליונה פיוטיים ושן יתומה, . נו, זהיא כנראה שכחה מה זה מחזה בזמן שהיא כתבה אותו ה עושה פרחי נייר, אבל אז אני אזמין אותה . אתה ,אם אתה מציע לישון בזוג כשתגיע למוסקבה לא נורא . ( . 555 - 455עמ' ) ? "ילכן, יקירי ש ? המרוצ של דחפים רגשיים ויצריים, היא יכולה להיותים בלתי נשלט יםביטויועדיין, למרות ] . . . [ לא מרגיש טוב נבונה ורציונלית, ואף לדרוש זאת ממנו : "אל תבוא אם אתה בתבונה רבה, כדי שהתינוק שלנו לא יסבולשלנו, ותנהגתחשוב על עתיד התינוק ( . 134עמ' ) ? "המקלות דעתך . אתה מבין את ז להתגייסכאמורהוא כותב לה שבדעתו 1904 . 3 . 12 ? אולי . ב-בקלות דעתו של צ'כו אסע לחזית בסוף יונינגד יפן, כרופא צבאי : "אם ארגיש טוב לצבא הרוסי, שלחם אז . היא עונה : ( 776עמ' ) ממך להרשות לי לעשות זאת . אסע כרופא"אבקשווביולי, תעזוב,תבוא לגור איתישמוטב ? יואיפה אתה שם אות ? ה"אתה רוצה לצאת למלחמ . ( 186עמ' ) דגים" ? מוטב שנתפוס האאת המלחמה, חושפת זוגיות בלתי שגרתית, במיוחד באותם ימים . היא מגדירה ביניהם ההתכתבות הגבר שבאמת אניכך : "אתה יודע, אנטונקה, – בחוסר שביעות רצון גלויה – זאת האם – שלה ההתנהגות בודקת את . אני עובדת, נוסעת לבקר את רעייתי, ואתה אשתי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא