|
|
עמוד:14
14 | מרחיבות את השורות : נערות, נשים ומנהיגוּת בעיתות משבר והזדמנויות מובן שלצד המציאות הממוגדרת חשוב להזכיר שקיימים עוד צירי אי- שוויון נוספים, כמו לאום, מעמד, אתניות, גיל, מוגבלות פיזית ( Gonick, Harris, 2004 ; 2018 ) . משום כך לא פשוט לפרק את תמונת העולם המורכבת לדיכוטומיה בין גברים לנשים כדי לראות את האופן שבו יחסי כוח מתעצבים בתוך מבנים היררכיים . ככלל הצטלבות מיקומי שוליים קשורה במציאות וביחסי כוח בין זהויות דינמיות ונזילות ( 2009 Williams, ) . ולכן כשמדובר על אפליית נערות, ראוי לבחון באילו נערות מדובר ובאילו תנאים הן גדלות ; וכך גם בתנאים של תעדוף נערים, צריך לבחון באיזה סוג נערים מדובר, היכן הם גדלים ובאיזה הקשר הם מתועדפים . למרות המודעות לאותם צירי אי-שוויון שמניתי לעיל ומתוך הבנה עמוקה למורכבות שהם מייצרים, בחרתי להתמקד בספר זה בעיקר בהבדלים שמתרחשים סביב הזהות המגדרית מתוך הבנה כי השיח הממוגדר סביב תופעת המנהיגות מציג חסם דומיננטי ובולט . הגם שברור לכול שהוא פועל באופן שונה כשהוא נפגש בצירי אי-שוויון נוספים, בעיקר בתוך מערכות חינוכיות ( & Moorosi Showunmi, 2022 ) . חלוקת הפרקים נשענת על מעבר מתיאור המציאות לכיוון ההזדמנות ( והתקווה ) לייצר שינוי חברתי - גדול או מינורי, מתמשך או חד-פעמי - כדי לשפר מצב קיים . הפרק הראשון מציג את תמונת המצב הקושרת באופן אוטומטי בין עולם המנהיגות לגבריות, מדגיש את המחיר או את התולדות של קשר גורדי זה . הפרק השני מציג תפיסות שונות של כוח . בפרק השלישי נתוודע לגישה החלופית שאני מציעה למושג ״מנהיגות״ . הפרק הרביעי מציג את האופנים שבהם מערכת החינוך ממשיכה לעיתים קרובות ומבלי משים לחזק את הפער שמדיר בעיקר נערות ונשים . הפרק החמישי מציג אפשרויות או פרקטיקות חינוכיות לטובת תיקון המצב ושיפורו . כוחו של הספר, הקורא לנו לשים לב לפער ( mind the gap ) , טמון בהסבר ובהדהוד של שלושה רכיבים עיקריים : א . הכרה עקרונית בחוסר הוגנות חברתית . בצד ההתמקדות בפן המגדרי, חשוב לזכור שיש עוולות ופערים חברתיים נוספים שיכולים להתלכד . הספר נשען על ההנחה שכל תופעה חברתית היא מעין קצה קרחון שמתחתיו נחשף מבנה חברתי פטריארכלי המייצר באופן שיטתי היררכיות חברתיות . ב . הישענות על ההנחה שכל תהליך של שחרור מתפיסות מסורתיות ( על עצמי, על תפיסת כוח ועל מושג המנהיגות ) קשור להמשגה מחודשת
|
|