|
|
עמוד:167
והלאה 30 - שנות הרביעי : שער 167 וד הפורמלי של ההוצאה, אך איגרות אלה היו הבסיס להסכמה, שעשתה אתהייס הוצאת שוקן אכסניה לכתבי עגנון עד עצם היום הזה . ישראל, או - בארץ – שוקן ועגנון התלבטו היכן להדפיס את הספרים ישראל, בתנאי שהביצוע יהיה - בגרמניה . שוקן שקל את האפשרות להדפיסם בארץ חנה מגרמניה . עגנון התבקש לבדוק את אפשרויות הדפוספי דוגמאות שתישל - על אביב ובירושלים . הוא שלח דוגמאות לשוקן, אך לבסוף התקבלה החלטה - בתל להדפיס את הספרים בגרמניה . "בדקתי מכל צדדיה את השאלה אם ספריך יכולים להידפס בפלשתינה אולם הגעתי בכל זאת למסקנה שזה אינו ניתן [ . . . ] השיקול הדפסה ויעילות הביצוע" כתב שוקן לעגנון ( לאור,הא המחיר אלא איכותהוא ל ) . ספריו של עגנון הודפסו בדפוס 'דרוגולין' בלייפציג . האחראי על 91 / 7 / 19 , מנהל דפוס הבית של הוצאת שוקן, שהיה גם אישטקשיאוטוההדפסות היה ד לפרט האחרוןהדפוס לסופר . שוקן היה מו"ל מעורב והתעניין ענ הקשר בין בית ר, בהדפסה, בסוג הכריכה, בצבעבגודל הדף, בסוג הנייר, בסד – בעיצוב הספר וכיוצא באלה . עגנון, מצידו, לא הקל על ההוצאה במסירת כתבי היד ולעיתים גמורים . כפרפקציוניסט נהג הוא לתקן שוב ושוב את ההגהות - העביר אותם בלתי א קטנות . "בנתונים המובאים בספרושנשלחו אליו, מה שהיה כרוך בהוצאות ל הגרמני של פולקר דאם על תולדות הוצאת שוקן בגרמניה תבע הדפוס תוספת של מרק בשביל הניסיונות הטיפוגרפים והתיקונים, עלות ההדפסה הכוללת 2,194 005מארק ורק לאחר התמקחות הצליחה ההוצאה לקבל הנחה של 207,21היתה ראו אור ארבעת הכרכים של כל סיפורי 1391ביוני ) . 91 / 7 / 91מרק על זה" ( לאור, עותקים, "פרי ההילולים של הוצאת שוקן החדשה, שלהופעתם 550 - עגנון בכ ) . כפי שמפרט לאור, הופסקה הפצתם 250 : 8991ציפה [ עגנון ] בדריכות" ( לאור, של הכרכים לאחר סכסוך שהתגלע עם הוצאת ה"יודישער פערלאג", אך סכסוך זה בתוך כמה חודשים ולמברט שניידר, שהתמנה לתפקיד מנהל ההוצאה,יושב "ששכי יושב הסכסוך והספרים יחזרו למדפים בקרוב . 2391הודיע לעגנון בינואר שנים תמימות לאחר הכרזו החגיגית של שוקן בדבר כוונתו להוציא לאור את כל דפוס דרוגולין,היד הראשונים נמסרו ל - כתבי עגנון, וארקבע שנים לאחר שכתבי
|
נייגר, מוטי
|