|
|
עמוד:516
מוטי נייגר, מו"לים כמתווכי תרבות 516 נשברה ההיררכיה של מה חשוב ומה לא חשוב . לא רציתי להביא ד גרוסמן,יחשובים לכשעצמם, כמו מאיר שלו, או דולהוצאה סופרים, אלא לטפח כיוון אחר . זה היה הקו שכיוונו אליו, והמהלך לא היה מקרי . היתה שנת המהפכה 6891אנחנו נתנו לו "הכשר" וכיוון והסופרים יצרו . . 90 - אמצע שנות ה - והמגמה הזאת נמשכה עד תחילת השנים האחרונות, לא היו הוצאותצריך לזכור, כי בשונה מן המצב בעשרים ספרים אלטרנטיביות רבות . "כתר", למרות היותה הוצאה מסחרית, נקטה מהלך הרפתקני מן הבחינה הכלכלית כשהשליכה את יהבה על יוצרים שאינם מוּכרים – דרך . מעניין לקשור בין האסטרטגיה של ההוצאה - ועל כיוונים ספרותיים פורצי לבין מיקומה בירושלים, בשעה ששאר בתי ההוצאה – ם אתגור המרכז מן השוליי אביב . - פעלו במרכז הארץ ובעיקר באזור תל חילופי גברי בניהול ובעריכת ספרות המקור מודרנית, - כאמור, עשרות הספרים שערך שוורץ קידמו את המגמה הפוסט שהנרטיבים שלה פורטו במסתו דלעיל ; הם תרמו תרומה חשובה לספרות העברית , עת פרש יגאל 4991חיבו גבולותיה . המהלך הזה כקו ברור נקטע בשלהי שנתוהר שוורץ מהעריכה ב"כתר" וחיים פסח מונה במקומו . אחרי כן, באותה שנה, עזב מוסט עצמו את הההוצאה ואליאב כהן חזר לתפקיד המנכ"ל . הפרישה של שוורץ מ"כתר" הייתה מלווה בביקורת על ההוצאה, ביקורת שהדהדה ת החשיבות, שמעמדו של העורך זכה לה בתודעת הציבור . במידה ניכרת נקנהא המעמד הזה בשל ההתנצחויות של שוורץ עם עורך "הספריה החדשה", מנחם פרי, באמצעי התקשורת . כך כתב מיכאל הנדלזלץ בטורו במוסף "ספרים" באוגוסט ם יש בו, בטקסט שממרחק של למעלה מעשרים שנה, מעורר געגוע ( גם א 1994 האדרה נוסטלגית ) , לתקופה בה חילופי עורכים עוררו סערה, ויש בו ללמד על אחת מתקופות השיא ברפובליקה הספרותית העברית, טרום העידן הדיגיטלי : בראשית השבוע שעבר הודיעה הוצאת "כתר" כי העורך, יגאל שוורץ, יףפורש משורותיה כדי להתמסר לעניינים אקדמיים . את שוורץ יחל
|
נייגר, מוטי
|