שער רביעי: שנות השלושים והלאה: מו"לות אקדמית-מוסדית, מו"לות מצנטית והדורות הראשונים בשושלות המו"לים של משפחות שוקן וזמורה

עמוד:165

והלאה 30 - שנות הרביעי : שער 165 "רימון", "אשכול"לגרמניה ( "אמנות" ו"מוריה" ) ואחרות הוקמו בה ( "עיינות", "שטיבל" ) . ו עברי חדש נוצר בעיר הקיט באד הומבורג שבאזור פרנקפורט . - מרכז יהודי בעצת 2291שעבר לשם מברלין בשנת – ביאליק"נחעגנון,יושם התקבצו יחד נה פרסיץ, יעקב פיכמן, נתןשושוזליגאחד העם, משה בן אליעזר, – רופאים ושושנהזליגשבת בביתם של - . התכנסויות לילביסטריצקי, גרשם שלום ואחרים נהגואלה . פרסיץ היו אבן שואבת לסופרים ולאנשי הרוח היהודים, שנקלעו לעיר על – בעברית, בדרך כלל – לשבת במשך שעות בטרקלין הבית ולנהל שיחות ) . המרכז 8991ספרות, על פילוסופיה, על אמנות ועל בעיות הקיום היהודי ( לאור, פרצה שרפה בביתו של 1924 . ביוני 20 - מבורג התקיים עד אמצע שנות הבבאד הו עגנון בעיר וזמן קצר לאחר מכן הוא עלה לארץ, כמוהו כביאליק ; פרסיץ עם . 1926 - הוצאת "אמנות" עשתה כן ב מתוך ההתפתחויות שתוארו לעיל התאפשרה התקרבותם של יהודי גרמניה אירופי שלה, תהליך שהחל בסוף - אל שורשי התרבות היהודית בנוסח המזרח , את 30 - העשור הראשון של המאה . בהקשר זה אנו פוגשים שוב, בתחילת שנות ה ש"ז שוקן עם פעולותיו נגד התבוללותם של יהודי גרמניה, משמע, קירובם אל ובתוכה, במיוחד, הוצאת כתבי עגנון – העברית . למטרה זו - התרבות היהודית הוצאה הנושא את שמו . הקים שוקן את בית ה – לאור הקמת ההוצאה ותולדותיה שוקן ביקש, כאמור, להעלות את קרנה של הספרות היהודית ולהציג אותה לקהל הרחב באמצעות הפקת יצירות של ספרות זו, שנכתבו בגרמנית, ותרגומים איכותיים שלה משפות אחרות . הרעיון להקים הוצאת ספרים, שתתמקד בטקסטים . לאור ההרצאה הזו נוסדה 6191שונה בהרצאה שנשא שוקן בשנתהללו, עלה לרא ועדת תרבות וביוזמתה נתחברו כמה ספרים, שראו אור בבתי הוצאה שונים . , כרכי עגנון,וראשוני ספריה, 20 - התארגנות הוצאת שוקן החלה בסוף שנות ה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא