|
|
עמוד:164
מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 164 שנתבם האלה הצליח עגנון להוציא ב'יודישער פערלאג',למרות הקשיי , קובץ ספרותי בשם 'אמונים', שהוכן כשי לחיילים היהודים ששירתו בחזית 1916 שהיו קשורים לחוגים הציונים . היו בו שני סיפורים שכתב, 'עליית נשמה'ו כריםו'מחולת המוות', והם תורגמו לגרמנית בידי מקס מאיר וליאו הרמן, שהיו מו היה זה כרטיס הביקור של עגנון 10 בחוגי האינטליגנציה היהודית בגרמניה . בגרמניה . לאחר המלחמה התברר, כי ההגירה המסיבית של יהודים ממזרח אירופה מפאת המלחמה ומהפכת אוקטובר ברוסיה, ששמה קץ למרכזי – לגרמניה יהודית בגרמניההגדילה במידה ניכרת את האוכלוסייה ה – התרבות היהודית שם אחוז מכלל יהודי גרמניה . הם נטלו חלק ,30 ישבו בעיר 1925 - ובמיוחד בברלין . ב בבנקאות במסחר, בתעשיות קלות ( טקסטיל והלבשה, נייר ) – גדל והולך בכלכלה ובתעשייה הכבדה . למרות התגברות האנטישמיות, יהודי ברלין המשיכו לקיים – רכז לארגונים הכלליים של יהודי גרמניהפעילות תרבותית ערה והעיר הייתה מ בתוך כך גדל שם ציבור . ברית קהילות, איגוד היהודים הגרמנים, בני ברית ואחרים וציבור הכותבים, העורכים והמו"לים בעבור הקוראים – קוראי העברית והיידיש הללו . לאור כותב : "עם המהגרים שבאו בעיקר מרוסיה נמנו סופרים, עורכים ם, והם הצטרפו אל אלה שכבר ישבו בה . כך ישבו בגרמניה זה בצד זהומו"לי י איש הורביץ, דוד פרישמן, חיים נחמן ביאליק,"בסקי , ש'מיכה יוסף ברדיצ שמעון רבידוביץ, ההיסטוריון שמעון דובנוב, הפילוסוף יעקב קלצקין, המו"לית , שהיה שרוי כל ) . עגנון 130 : 8991שושנה פרסיץ, וכמובן ש"י עגנון" ( לאור, תקופת המלחמה ב'הקפאה' של יצירתו, חידש את הוצאת ספריו בעברית עת חשובים, שנוסדו או - ב'יודישער פערלאג' וסיפוריו התפרסמו גם בכתבי שחידשו את פעולתם באירופה אחרי המלחמה . הוצאות ספרים עבריות עברו . 105 – 103 ) , חיי עגנון, עמודים 8991ראו על כך בהרחבה בספרו של דן לאור ( 10
|
נייגר, מוטי
|