שער רביעי: שנות השלושים והלאה: מו"לות אקדמית-מוסדית, מו"לות מצנטית והדורות הראשונים בשושלות המו"לים של משפחות שוקן וזמורה

עמוד:160

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 160 . בנוסף לזה, הוא שמע עלחיים ברנר ( ראה בפירוט בשער השני בספר ) יוסףבידי עגנון מפי המנהיגים הציוניים ליאו מוצקין וליאו הרמן וגם מפיו של מרטין בובר, שהכיר את עגנון והעריך את חשיבותו לתרבות היהודית ואת משמעותו לספרות העברית, הגרמנית והאירופית . הנה כי כן, שוקן הכיר והוקיר את כישוריו של עגנון לא תהיה בחזקת "הימור" על הבטחה בשדה הספרות והתרבות,וסבר, שתמיכה בו - אלא סיוע לכישרון שהוכר כבר בידי אנשי התרבות החשובים של התקופה בארץ ישראל ומחוצה לה . שוקן רצה להזמין את עגנון לגור בצוויקאו כדי שילמד אותו עברית, אך רבותי גדולבובר חשב, שהתפתחותו של הסופר דורשת שהוא יתגורר במרכז ת כברלין . התוכנית התבטלה, אבל שוקן, שבא תדיר לברלין לרגל עסקיו, הִרבה לפגוש את עגנון והידידות בין השניים העמיקה . הקשר נשמר גם באמצעות התכתבות מסודרת . הם דיברו ביניהם גרמנית, עגנון כתב עברית ושוקן השיב בגרמנית . אשר חתמו על חוזה ובו, כ 6191הקשר בין השניים התמסד בראשית בשם 'על היהודי', בתוךשל טקסטים חסידייםאנתולוגיההכיןהתחייב עגנון ל שוקן עשה איתו חוזה בנוגע,מרק לחודש . לדברי עגנון 051חמש שנים, תמורת לאנתולוגיה ולא לכתיבתו הספרותית, מכיוון שחשב כי אל לו לסופר צעיר ) . 6 : 3002ו"ל או לכל אדם אחר ( עגנון,בראשית דרכו למכור את זכויותיו למ שוקן הצטייר בעיני עגנון לא רק כאיש עסקים ממולח, אשר מגלגל את בו, אלא גם כאיש ספר, השולט בשלוש שפות . בספרו - עסקיו בין עשרות בתי כל "מעצמי אל עצמי" כתב עגנון : "בעצם היה שוקן צריך לישב בקתדרה ולהרחיב כל מלמדי לא השכלתי כשם שהשכלתי על ידו . פעמיםגבולו בתלמידים [ . . . ] מ הרבה נדמה לי כאחד מאבותינו של ימי הביניים שנתגלגל לעולם הכלכלה ) . עגנון לא הבין בתחילה את הלהיטות של שוקן 300 : 0002המודרנית" ( עגנון, אחריו : "שואל הייתי עצמי מה מצא שוקן בי שמקרבני כל כך [ . . . ] והשיב לי, י שורה אחת של תרבות אמת מכל משלוח ידי . . . לא שאני מבקש גדולהחביבה על

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא