שער רביעי: שנות השלושים והלאה: מו"לות אקדמית-מוסדית, מו"לות מצנטית והדורות הראשונים בשושלות המו"לים של משפחות שוקן וזמורה

עמוד:159

והלאה 30 - שנות הרביעי : שער 159 ש שוקן לקדםלצד איסוף ספרים אובססיבי וקניית ספריות שלמות ביק יתן ביטוייורשי העבר והעולם הרוחני של היהדות ומחקר, אשר יחשוף את - בללאומיות היהודית . כבר בנאום, שנשא בוועידת ההסתדרות הציונית בגרמניה את הווייתנו יהודית, הוא אמר : "אם אנו הציונים הגרמנים נפעל לעשות 1916 יותר, או אז ניצור את הבסיס שעליו יש להשתית את מפעלנו למען היהודים ולמען אלף הכרכים של הספרות העברית טמונים אוצרותינו וחוקרינו 30 - ב היהדות [ . . . ] יוכלו להיות מקיצי נרדמים של ממש, אם יגלו את עורקי הזהב של חיים יהודיים ) . 91 / 7 / 91כוסים היום באבק הדורות" ( לאור,יקרים בתוך ספרים המ חיבתו של שוקן לספרים הצטרפה, באורח מוצלח ביותר, אל עניינו ביהדות ובספרות העברית ואל עסקי המסחר שלו : לשוקן היו כששת אלפים בו היה לו בית דפוס, אשר בו היה מדפיס חוזרים - עובדים ובאחד מבתי הכל עסק וכן המלצות קריאה לעובדים . לעובדים בעניינים הקשורים ב ) 1931 – 5191סופר עד הקמת הוצאת "שוקן" ( – שוקן ועגנון : יחסי מצנט בברלין, בהרצאה 5191ככל הנראה, עגנון ושוקן נפגשו לראשונה בסוף שנת לפילוסופיה שנתן הפרופ' קרל יואל . עגנון התגורר אז בברלין זה כשלוש שנים גנציה היהודית שבעיר . עודייה לו מעמד בקרב האינטלהרבה הפרסםולמרות שלא קודם לפגישתם הרשמית סייע שוקן באופן חומרי לעגנון, שהיה נתון במצוקה ההוצאות 'יודישער – כספית, מבלי שעגנון ידע על כך . מעסיקיו של עגנון נקלעו לקשיים כספיים בשל המלחמה וליאו מוצקין, שניהל – פערלאג' ו'התחיה' כי יסייע לו בתשלום החודשי לעגנון . הבקשהֹ תחיה', פנה אל שוקן וביקשואת 'ה תאמה את המדיניות של שוקן, אשר דגל בעזרה לנתינים יהודים זרים בעלי השקפה ציונית, אשר נפגעו מהמלחמה . עגנון קיבל את הכסף ממוצקין בלי שידע מצעות ליאואת מקור ההכנסה . כשההוצאה חדלה לשלם לעגנון העביר שוקן בא מרק לחודש, זהה לסכום שקיבל עגנון באופן קבוע 57הרמן סכום קבוע של ) . שוקן כבר הכיר את עגנון כסופר, לאחר 91 / 7 / 91מהוצאת 'התחיה' ( לאור, 1912 - בשהתרשם עמוקות מהסיפור "והיה העקוב למישור", שפורסם בירושלים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא