שער חמישי: שנות הארבעים והחמישים והלאה: הוצאות ספרים מפלגתיות-אידיאולוגיות - הוצאות הספרים של תנועות הפועלים ("עם עובד", "הקיבוץ המאוחד" ו"ספרית פועלים") ותפקידן בהתגבשות התרבות הישראלית

עמוד:330

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 330 - לאומיות ) עלרהיפו להשקיע עצמם בבנין אומה ( מטהעד – גוריון, שרת וכצנלסון שטרנהל כותב : ) . סטיסוציאליהרעיון הפני תיקון חברה ( מטָלה של אין אשליה גדולה מזו שאניטה שפירא נותנת לה ביטוי בדברי הסיום יסטיתשלה לביוגרפיה של ברל כצנלסון : "אדריכל החברה הסוציאל - הארצישראלית היה ברל" . האמת היא, שמעולם לא הייתה קיימת בארץ ישראל חברה סוציאליסטית וממילא ברל כצנלסון לא יכול היה להיות ) . 401 : 5991אדריכלה ( שטרנהל, שטרנהל טוען, שהסוציאליזם היה לתנועת העבודה רק כלי למימוש שאיפותיה יו פרגמטיים לחלוטין במה שנוגע ) ; מנהיגי התנועה ה 204הלאומיות ( עמ' סוציאליסטיים ( למשל, במה שנוגע לעבודתם - לסוציאליזם ולעיתים היו אף אנטי זו של שפירא וזו – של ערבים במשק העברי ) . שתי העמדות השונות שהוצגו כאן כל אחת מהן היא נקודת מוצא לניתוח הקטלוג של "עם עובד" – של שטרנהל ה של ההוצאה . כבסיס לדיון באידיאולוגי מי שתופס, כשטרנהל, את בניין האומה ואת תיקון החברה, את אתקוטביים, יראה בוודאי - הלאומיות ואת הסוציאליזם, כניגודים בינאריים הפרקסיס של "עם עובד" כהוכחה לטענתו של החוקר : הקטלוג נקי כמעט לגמרי יבוצית . ( סוגייתק - מכתבי יסוד סוציאליסטיים ואין בו העדפה לתרבות החלוצית כתבי מנהיגי התנועה בהוצאה נדונה לעיל ) רבים מהסופרים, שברל כצנלסון מסורתיים, - הוקיר, החזיקו במינונים אלו ואחרים של ערכים בורגניים, יהודיים טון - לאומיים, או "עירוניים" ( בניגוד לחלוציים ) . מעטים הם הספרים של הבון , שפורסמו בהוצאה, קידמו ערכים לאומייםהסובייטי בקטלוג . רוב ספרי הילדים המסורתי ( העפלה, סיפורי קהילות יהודיות ) ולא - בהיבט הציוני ובהיבט היהודי ערכים תנועתיים . מנגד, ניתן לראות את הסוציאליזם ואת הלאומיות כשתי קטגוריות, שאינן ך ) . מבטמוציאות זו את זו, או כניגודי רצף ( וכותב שורות אלו נמנה עם הסוברים כ זה יִראה בקטלוג של "עם עובד" ניסיון מעניין לשלב בין סוציאליזם לבניין אומה . גם אם משקלו של הרכיב השני עולה על זה של הראשון, אין זה מבטל את

נייגר, מוטי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר