שער חמישי: שנות הארבעים והחמישים והלאה: הוצאות ספרים מפלגתיות-אידיאולוגיות - הוצאות הספרים של תנועות הפועלים ("עם עובד", "הקיבוץ המאוחד" ו"ספרית פועלים") ותפקידן בהתגבשות התרבות הישראלית

עמוד:318

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 318 : הוסיף על הדבריםאמציה פורת קודם כל אנחנו כותבים עברית טובה . מה זאת אומרת עברית טובה ? בזמן האחרון העברית יותר מדי מרשה לעצמה להתפורר . אומרים לנו, שיש אנשים שמדברים כך ויש אנשים שמדברים כך . אלה הדוגמאות אלוגיםשהמבקרים אוהבים להביא : דיאלוג, סלנג [ . . . ] אבל כמה די ) . 91 / 12 / 72וכמה סלנג יש בתוך מכלול היצירה ( בן נתן, הועלו טענות נגד "סטנדרטיזציה של הטקסט, ההגהה והעיצוב של הספר", אומרת זהר שביט, אך העורכים דחו אותן . אברהם יבין השיב, שהמתרגמים עושים כל שביכולתם להעביר בנאמנות את המקור לעברית, תוך ני של המקור, "זאת אומרת, אם הסופר כותב בלשונושימור הרובד הלשו בצורה המפותחת והמשוכללת ביותר, כמו פטריק וייט באנגלית, או בצורה העממית, כמו אמיל אז'אר בצרפתית, הרי הדבר היחיד שהוא סטנדארטי בתרגומיהם הוא הנאמנות הבלתי מתפשרת לסגנונו של כל אחד מהם" . המתרגם שמעון זנדבנק אמר : יש ל'עם עובד' כמה מתרגמי בית, או עורכי בית, והם אנשים בעלי סגנון משלהם [ . . . ] ומאחר שרבים מהספרים היוצאים ב'עם עובד' נעשים בידי אותם מתרגמי בית, יש איזו הומוגניות בספרים שמתורגמים בידי אדם אחד . אני חושב שמתרגם טוב הוא מיזוג ותו מתרגם . ואם הםמוצלח של לשון המקור עם חותמו של א מתרגמים טובים, יש להם חותם משלהם, ואין מה לפחוד מזה כל עוד ) . 91 / 12 / 72החותם הזה הוא יפה, חותם של עברית טובה ( בן נתן, בערב לרגל מלאת שישים שנה להוצאה סיכם פורת את הדיון המתמשך : ן של 'עם"מבחינתו של עורך ומתרגם, מזווית הראייה של העשייה הזאת, סיפור עובד' ו'ספריה לעם' הוא גם סיפור גלגוליה של העברית בהן עד היום הזה" ( פורת, – ) . העורכים והמתרגמים הבכירים של של "עם עובד" באותה העת 02 / 9 / 13

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא