|
|
עמוד:487
והלאה 70 - שנות השביעי : שער 487 מול המו"לים האחרים, מול הציבור ומול מפיצי הספרים כבכל תחום, כמובן, גם בעולם ההוצאה לאור מתקיימת תחרות על ראשוניות של מוצר, שתַקנה לו יתרון בפריצה לשוק ובכיבושו . הדוגמא הראשונה לתחרות כזו הרומןבין "שוקן" למו"לים אחרים ניתנה כבר בשער הקודם : רכישת הזכויות על "אלה תולדות" מאת הסופרת האיטלקיה, אלזה מורנטה, ותרגומו לעברית : "היו לי [ . . . ] דוגמאות תרגום של כל המתרגמים הכי טובים בארץ מאיטלקית, ואף אחד מהם לא היה מספיק טוב . בסוף קיבלתי אישור לתרגם את הספר מאנגלית, אבל לא יות והן נקנו בידי מנחם פרי,רציתי לעשות את זה" . אידלמן ויתרה על הזכו ידי "הספריה החדשה" את תרגומו של עמנואל בארי . הספר היה לרב - שהוציא על מכר . אידלמן : "לא היה לי אף מתרגם איטלקי שתרגומו יהלום את הספר, אז מרצוני ויתרתי על הוצאת הספר . מבחינה מסחרית אולי עשיתי שטות, אבל שלמה עם זה" . לות אני לגמרי"מבחינת גישה למו דוגמא נגדית נמצאת בתחרות על הוצאת ספר על מלחמת לבנון . אידלמן עמדה להוציא את "מלחמת שולל" מאת זאב שיף ואהוד יערי בשעה שהוצאת "ידיעות אחרונות" עמדה להוציא את "שלג בלבנון" מאת שמעון שיפר . אידלמן על אודות התקדמותנקטה טקטיקה של הטעיה ואמרה לעובדיה, כי אם יישאלו העבודה על "מלחמת שולל" יגידו, שהעבודה תימשך עוד זמן רב . כמובן, היא החישה את העבודה ולשם כך החליטה, בין השאר, להוציא את הספר בכריכה רכה . היא הקדימה את המתחרים . לדבריה, המפיצים הופתעו : "'מה פתאום אתם ם ראשונים' . בשבוע הבדל ביןבאתם ? כל הזמן 'ידיעות אחרונות' אומרים שה לפים עותקים" . עשרת אצאתי לבין היום שהם יצאו מכרתיהיום שאני י הפקת "רצח ארלוזורוב" מאת שבתי טבת נשמרה בסוד . אידלמן אסרה על עובדיה לדבר על זה עם איש . הנחת העבודה שלה הייתה, שמידע מוקדם על יעורר מהלך לפגיעה בהפצתו,פרסום הספר בלי להבהיר את זהותו של הרוצח פגיעה מצד אנשי לח"י והימין, שהואשמו ברצח מאז התרחשותו ושינסו אפוא להגן מראש על עצמם מפני האשמתם הצפויה שוב . אידלמן סיפרה : "כשיצאנו
|
נייגר, מוטי
|