שער חמישי: שנות הארבעים והחמישים והלאה: הוצאות ספרים מפלגתיות-אידיאולוגיות - הוצאות הספרים של תנועות הפועלים ("עם עובד", "הקיבוץ המאוחד" ו"ספרית פועלים") ותפקידן בהתגבשות התרבות הישראלית

עמוד:311

והלאה 50 - וה 40 - שנות החמישי : שער 311 האינדיווידואליזם . הקוראים ביקשו לברור בעצמם את ספריהם ולא לרכוש כותרים, שבית ההוצאה קבע כי אותם יקראו . בניהולו של קראוס המשיכה ההוצאה במדיניות זהירה מאוד בנוגע לבחירת ספרי הפרוזה ל"ספריה לעם" וכן בהדפסות חוזרות של כותרים ה את ההוצאה והביאה אותה לכלל רווחיות, אך לאמצליחים . מדיניות זו ייצב ספרות כגון שירה . ( הכתר בתחום זה הוא של "הקיבוץ - הותירה מקום לתחומי המאוחד" . ) קראוס הגדיל את ההשקעה של ההוצאה בספרים שאינם ספרות יפה, מילונים, – , כלומר, נמכרים יפה ולאורך זמן steady sellers אלא הם רי עיון ( למשל, מילון "פונטנה", "ספר המאה", "ספר העםאנציקלופדיות וספ היהודי" ) . לשם כך הרחיב את שיתוף הפעולה עם הוצאות אחרות בפרויקטים גדולים ( "אנציקלופדיה אביב", "מאה שנות תרבות : היצירה העברית" ) . חשוב לציין, כי זהו אחד מסימני ההיכר של המו"לות בת ימינו בכלל ושל המו"לות שותפויות . מגמה זו נועדה לחלק את הסיכונים בין גורמים – ית בפרטהעבר אחדים, מפני שכִּשְלון כמה פרויקטים גדולים של בית הוצאה עלול למוטט אותו ( ראו המקרה של "מסדה", שיידון בהמשך ) . בשוק הספרים העבריים הקטן, פרטנרים : השותפות חשובה עוד יותר . בשותפות, יריבים עסקיים הופכים להיות במקום שכל אחד מהם יוציא אנציקלופדיה והם יחלקו ביניהם את הקהל ויפסידו, הם משתפים פעולה ופונים ביחד לקהל היעד . כך שיתפה "עם עובד" פעולה עם "מאגנס" ( פרויקט הפרוש המדעי למקרא ) , עם מט"ח ( המפעל לטכנולוגיה עוד . ביתן" ו - חינוכית ) , עם "ידיעות אחרונות", עם "זמורה המערכת באותן שנים הורכבה מהאנשים הבאים : נירה הראל, רכזת המערכת ; אברהם יבין, נילי מירסקי ואילנה המרמן, עורכי הפרוזה למבוגרים ( "ספריה לעם" ו"פרוזה אחרת" ) ; אהוביה מלכין, אלי שאלתיאל ועתליה זילבר, - ניצה דרוריעורכי ספרי העיון ; חיים באר, עורך ספרי הילדים וספרי השירה ; העת "אלפיים" . המערכת נאלצה להתמודד עם פגיעה - פרמן, עורכת השירה וכתב – הדגל שלה : כנגד ה"ספריה לעם" קמה ספריית מנויים מתחרה - בספינת

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא