שער שלישי: שנות העשרים והלאה: ההוצאה לאור המשפחתית הקטנה, היוזמה הפרטית והגירתן של הוצאות לארץ-ישראל

עמוד:134

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 134 היו "על מפתן החיים" של יהודה האזרחי ו"מסילות הדור" של משה כרמון וכן ספרים מאת ישראל זרחי ודב חומסקי . ה בוחר ספריםלדברי מתן אחיאסף, "שכנא היה העורך האחראי, והי ומחליט מה להוציא לאור, ואחרים ערכו את הספרים" . כשנשאל איך בחר את מי להוציא לאור, ענה שכנא : "הם היו באים בעצמם ומציעים את כתבי היד שלהם . על שכר סופרים בכלל לא היה מה לדבר . אם היו שמות מפורסמים, פניתי אליהם ) . 91 / 6 / ,5 ( לפידעם חברים"בעצמי . לפעמים התייעצתי 30  02הוצאה לאור של ספר עברי במהדורה של אלף ספרים עלתה אז לירות, הון במושגים של אותם ימים . אחיאסף פעל מתוך חושים מסחריים כבר מראשית הדרך, כך שברוב המקרים כיסה את ההוצאה הכספית : "אני לא הוצאתי ת 'עם עובד' פגשפעם, כשהתחילו לדבר על הקמספרים בשביל הנשמה, כמו ברל . אותי ברל, ואמר, נו, שכנא, בקרוב תהיה בינינו תחרות . אמרתי, איזה תחרות, הלא אתה תפרסם את חבריך הסוציאליסטים, ואני אוציא מה שטוב לפרנסה . לכל המו"לים היו כוונות טובות, ולברל היו כוונות טובות יותר מאשר ל'אחיאסף', כאלה של תנועת העבודה, אבל אני באמתוהוא הציף את השוק בספרים, בעיקר ) . 91 / 6 / 5 ( לפיד,התפרנסתי, שעה של'עם עובד' היו הרבה בעיות כספיות" , התחרה שכנא על קהל קוראי העברית, אשר מנה 30 - באמצע שנות ה ורבניצקי, "אמנות" שלכמה אלפים, מול הוצאות ספרים כמו "דביר" של ביאליק פלאי, "שטיבל" ( "טברסקי" ) , "שרברק",שושנה פרסיץ, "מסדה" של משפחת ספר" . כשחיפש שם עברי יפה לחנות ולהוצאה שלו, הציע - "ראובן מס" ו"קריית אביגדור,לו שרברק את השם "אחיאסף", כשמה של הוצאת הספרים של בן לראשיתועד 1893 - סדת הראשונה בעברית ( פעלה החל מהוצאת הספרים הממו עד למפנה המאה ) . אפשר לראות בכךהיהאהשי, ו 20 - של המאה ה 20 - שנות ה ששמו,שמה של הוצאהזכות במוניטין בזכות שימוש בנסיון לו"גניבה ספרותית"

נייגר, מוטי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר