|
|
עמוד:482
מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 482 מיכאל הנדלזלץ אמר על אידלמן : "מי שאומר שהוא נכנס למו"לות כדי לעשות שם כסף, שילך לבורסה . רחלי גדלה בזה, אוהבת את זה, מכורה לזה, יש ות של הנחות מטורפות כדיא סק לשום עלה את הטעם שלה, היא למשל לא נכנסת למכור יותר . אם הוצאות אחרות סוגרות על דיל עם סטימצקי, אצל רחלי אין דילים, ואם סטימצקי אומר לה 'אז אני לא לוקח ממך ספרים' [ . . . ] היא אומרת, 'אל 30 תיקח' . היא בן אדם מאוד עקרוני" . על הקשר בין ההוצאה לעיתון "הארץ", שאידלמן היא חברת הדירקטוריון : "ההוצאה יותר ותיקה מהעיתון, והיא גוף עצמאי, היא לאשלו, אומרת אידלמן חברה שכפופה לעיתון . זה לא עיתון שיש לו הוצאה . אם אני יכולה לשכנע את העיתונאים ב'הארץ', או את העורכים, שכדאי להם לכתוב על הספר שהוצאתי, אז הם יעשו . אין שום מחויבות וזה נשאר כך, שההוצאה היא עצמאית והעיתון פעולות ] של מחויבות – [ עצמאי, ואין אותם הדברים ש'ידיעות אחרונות' עושים העיתון להוצאה ברגע שמתפרסם שם ספר . אם אני מו"ל טוב, אז הם יכתבו על דברים שלי, אבל אם אני מוציאה דבר שלא מעניין נפש חיה, הם לא יכתבו" . יחסי ההוצאה והיוצרים בזמן כהונתה של אידלמן בין "שוקן" לבין הסופרים העבריים תוארו בפרק הרביעי, בסעיף 'בואוהיחסים ב יהושע ושל יעקב"של דן מירון להוצאה', ובפרק הנוכחי ציינו את המקרים של א שבתאי . התנהלותה של ההוצאה לא השתנתה מאז . המקרה של עגנון הוא יחיד זר על עצמו",ומיוחד בתולדות "שוקן" והמו"לות העברית בכללה, והוא "לא ח י טבת . שבתכדברי אידלמן . עם זאת, התקשרות מסוג זה נעשתה עם פנה טבת, שהיה עיתונאי ב"הארץ", אל גרשום שוקן והציע 1972 בשנת גוריון בשיתוף פעולה עם הוצאת - לכתוב ולהוציא לאור את הביוגרפיה של בן נדרש לה . הזמן הארוך ה - ספרים אחרת, בשל העלות הגבוהה של המטלה ומשך . 2004 ידי חנה קליימן במאי - ראיון עם הנדלזלץ נערך על 30
|
נייגר, מוטי
|