שער שביעי: משנות השביעים והלאה: מו"לות מסחרית הצומחת מתוך המו"לות המצנטית – הדורות הבאים בשושלות המו"לים של משפחות שוקן וזמורה

עמוד:480

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 480 ים, "הקיבוץ המאוחד" . אחרי שהתפרסם בעיתוןלמו"ל של שני ספריו הקודמ ", נערכה פגישה שלו עם גרשום שוקן 1970 "הארץ" סיפורו, "בתחילת קיץ ויהושע סיפר לו, כי ברצונו להוציא את הסיפור כספר אבל ב"הקיבוץ המאוחד" אמרו לו, שהסיפור קטן מכדי הוצאתו כך . גרשום שוקן הסכים להוציא לאור את ידו גם את הרומן הבא שיכתוב . כך יצא - י שיהושע יוציא עלבתנא – הסיפור " ונחתם החוזה לספר "המאהב" . שני ספרים נוספים של יהושע 1970 "תחילת קיץ ידי "שוקן", אבל בסופו של דבר הוא העדיף את "הקיבוץ המאוחד" ( כפי - יצאו על תי,שמפורט בשער החמישי ) , מפני שהרגיש כי הוצאת "שוקן" אינה בית ספרו ועד לחבורת יוצרים . בסעיף הבא ובסעיף 'יחסי ההוצאה והיוצרים בזמן - אינה בית כהונתה של אידלמן' נדון עוד על ספרות המקור ב"שוקן" . ניהול ההוצאה אידלמן החלה לנהל את "שוקן" בראשית שנות השבעים אך אביה התערב מוז כעורך,בהחלטותיה . בין השאר, הוא הביא להוצאה את הסופר בנימין ת בטענה, שהניסיון שלה אינו מספיק כדי לבחור בסופרים ובספרים שיתאימו להוצאה . אידלמן : "נעלבתי אבל שתקתי . אמרתי לעצמי 'אני אראה לו' . בנימין תמוז הציע כל מיני ספרים, קראתי את כולם ואף אחד לא מצא חן בעיני, דחיתי את יה "הדוד פרץ ממריא" של יעקבכל ההצעות של תמוז" . בין הספרים שהציע ה שבתאי . "זה ספר משעמם ועד היום אני חושבת כך, אבל כמובן שאם הייתי לוקחת את זה, ואחר כך היה בא לי 'זכרון דברים' וכל האחרים של שבתאי, אז היה לי את יעקב שבתאי . זה היה מצדי שיקול מוטעה" . כפי שהיו סבה ואביהאידלמן, כמו"לית וכמנהלת, מעורבת בשיקולי העריכה ( התנהלות זו מזכירה את התנהלותו של אהד זמורה, כפי שצוין לעיל ) . בכל זאת מעידה אידלמן על הבדל בין אופי הניהול שלה ובין זה של אביה : "אצל אבא זה היה יותר תחביב, הוא היה מחליט פתאום שאיזה ספר מעניין אותו ואז הוא היה ו בעיתון 'הארץ' וקרא עיתונים, אני עובדת יותרמוציא אותו לאור . הוא ישב ל

נייגר, מוטי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר