שער חמישי: שנות הארבעים והחמישים והלאה: הוצאות ספרים מפלגתיות-אידיאולוגיות - הוצאות הספרים של תנועות הפועלים ("עם עובד", "הקיבוץ המאוחד" ו"ספרית פועלים") ותפקידן בהתגבשות התרבות הישראלית

עמוד:305

והלאה 50 - וה 40 - שנות החמישי : שער 305 להודיעו על כך : התקשרו ואמרו "זה בקשר לספרים של גולדה" . מנכ"ל כור אמר, "כמה אני צריך לתת ? " אמרו לו, "לא . לא . כבר שילמת, אתה צריך לבוא לקחת" . הספרים נותרו למעצבה במחסן ושימשו כהוכחה נוספת לאמת שבטענות, אשר לכתחילה נציגי האופוזיציה למפא"י בהסתדרות, כי "עם עובד" עתידההעלו מ להפוך לבית ההוצאה של מפא"י ( וזאת, כמובן, בַהסתייגות שלנו : "עם עובד" הייתה הרבה יותר מבית ההוצאה של מפא"י ) . ספרית אפקים ) , היא "ספרית 1969 - אחת הספריות החשובות, שנוסדה בניהולו של פרי ( ב ידה ראו אור ספרים העוסקים במדעי הטבע, החברה, - ון ולמחקר . עלאפקים" לעי הכלכלה, וההיסטוריה וכן ביוגרפיות ומדע פופולארי . שמה של הסדרה מבטא את הרחבת האופקים של הקוראים . העורך הראשון של הסדרה, שהחלה את – מטרתה ננטיתדרכה כספריה למנויים, היה אהוביה מלכין, שנעשה דמות משפיעה ודומי ב"עם עובד" . הוא היה, במידה מסוימת, ממשיך דרכו של כצנלסון בהוצאה . , היה מ"צעירי מפא"י", הכיר היטב את כצנלסון,7191 - מלכין, שנולד ב בשירותו הצבאי השתייך למפקדת קצין חינוך ראשי ואחרי כן עבד כעשר שנים , בהיותו בן 9691בבית ברל . לאחר פרישתו הכפויה משם הגיע ל"עם עובד" בשנת , ושם הוצע לו להקים ספריית עיון חדשה . מלכין מתוודה : "לא הגעתי ל'עם 51 עובד' עם ניסיון עריכה ממשי" . ניסיונו בעריכה הסתכם בהוצאת כמה עיתוני נוער וכן עיתונים בבית ברל . לדבריו : הגעתי ל"עם עובד" מתוך חששות כבדים מפני הממסד המפלגתי, "קומיסאר" חדש, אבל לאט לאט הרגשתי שניתן ליושם חששו מפני חופש . ניתנו לי שמונה חודשים כדי לקרוא ספרים וכתבי יד ולגבש ספרים לשנה הראשונה . ישבתי בחדר קטן, עם חלון 21סדרה של אחד סגור ועם ריהוט עלוב וקירות חשופים . הרגשתי מחנק, בייחוד

נייגר, מוטי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר