|
|
עמוד:298
מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 298 שקהל הקוראים שלנו יתקשה לעכל אותו, ולו רק בגלל צורת כתיבתו : מאות עמודים . בדיעבד התברר, - ושפיסקה אחת ארוכה של כשל ) . 91 / 12 / 72שהשיקול שלי היה מוטעה' ( בן נתן, החמצה מוקדמת יותר היא ספרו של פנחס שדה, "החיים כמשל" . כתב היד הוגש , אך הוא נדחה ויצא לבסוף בהוצאה פרטית . על ספרו הבא של 1957 - להוצאה ב - אור ב"ספריה לעם" בשדה, "על מצבו של האדם", ההוצאה לא ויתרה והוא ראה ) , אבל הוצאתו שם הייתה רצופה תלאות, שהערימה המערכת,011 ( כרך מס' 1967 ) : 1983 - כפי שמספר שדה בראיון מאוחר ( ב אני הרי כבר הוצאתי שבעה ספרים בהוצאת הספרים הקפיטליסטית קפיטליסט בברלין, וזו ההוצאה הכי - שייסד זלמן שוקן ז"ל, שהיה סוּפּר נתקלתי בה, הכי אלגאנטית, מעולם לא דיברו איתי מלה אחתהגונה ש על מה שיש בתוך הספר, לא ביקשו לשנות, חלילה . לעומת זאת, היה רק מקרה אחד בחיים שלי שירדו לחיי עד שהביאו אותי כמעט לגבול הטירוף : בדיבורים צנזוראליים, בצנזורה, זה היה לא יתואר, זה היה מונה חודשים ! והשיגעון הוא לא ייאמן : הםמשוגעים, וזה נמשך ש - בית יד של רומן, הם פנו אלי, הם - [ עורכי "עם עובד" ] שמעו שיש לי כתב כך שיגעו אותי שמונה חודשים, לשנות - ממש חיבקו ונישקו אותי, ואחר כאן קטע, ומה פה, ומה שם [ . . . ] הם ירדו לחיי שמונה חדשים, שני חם לוריא, כבר מתו וקבורים . העורכים שעשו את זה, א . ד . שפיר וירו זאת היתה תקופה שלא היה לי מיל על הנשמה, זאת היתה תקופה שהתחתנתי ולא היה לי ולאשתי איפה לגור, היא נשארה בקיבוץ, לא כך קשה בחיי, וזה היה חשוב לי - היתה לנו דירה, זאת היתה תקופה כל אותי עםאז להוציא את הספר הזה . והם, שביקשו אותו ממני, שיגעו "על מצבו של האדם" שמונה חדשים על קטע קטן ! ואתה יודע מה הקטע הזה ? כתוב שם באופן מרומז שבמרומזים ( אני הרי אין לי בכל הספרים שלי אף מלה אחת גסה ) כי אחד הגיבורים, בצורה המוצדקת
|
נייגר, מוטי
|