|
|
עמוד:294
מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 294 הספר הראשון שיצא ב"ספריה לעם" במתכונתה החדשה, בשנתכאמור, זאנצאקיס . הבחירה בו מסמנת את הכוונה של "עםא, הוא "זורבה היווני" לק 1958 עובד" להוציא לאור את מיטב הספרות המקורית והמתורגמת ולא ספרות פועלית במובן הצר של המונח . יחד עם זאת, "ספריה לעם", - סוציאליסטית ספרייה המרכזית שבבית ההוצאה, נמנעה מספרות חדשנית יותר מדי,בהיותה ה אבל חלו בה שינויים ; הקטלוג שלה משקף את התהליכים שעברה התרבות העברית, מהעדָפת ספרות מקור מבוססת עד לאיזון ספרות מקור עם ספרות קנונית ר מתורגמת ועד להעדפת ספרות עברית חדשה . המהלך הכללי הוא משמרנות לית פתיחות . , היה הבחירה שלא 80 - סממן נוסף, שאפיין את ה"ספריה לעם" עד שנות ה להכריע, כלומר, שלא לבכר תרבות, או יוצר, על פני אחרים ; הספרייה הציגה 30 לקוראים רק ספר אחד, לכל היותר שניים, משל יוצר, ולא שמרה לו אמונים . ו בה את הסטיגמה,הותיר 60 - שיטות הפעולה של ה"ספריה לעם" משנות ה שאין היא מוציאה לאור סיפורים קצרים, אלא רק רומנים, ואלה אסור שיהיו עמודים לכל היותר ( הרושם התקבע למרות 072עד 052ארוכים מדי, אלא בני שהיו לא מעט ספרים שחרגו מהפורמט ) . זאת משום הכוונה להפיק מוצר אות כחורג מה"תֶקן", תוךסטנדרטי, וכרך של סיפורים קצרים עלול היה להיר אל – כיוון שנרכש מראש ( דרך מינוי שנתי על ספרי ה"ספריה" ) – הזה"המוצר"ש עמודים עולה יותר 004לו להיות כרוך בהוצאות הפקה גדולות מדי, שהרי הוצאת עמודים . במשך הזמן חרגה ה"ספריה" מהמסגרת הזו והוציאה,052מהוצאת של עמוס עוז, ורומנים ארוכים של דן צלקה, שללמשל, ספר ובו שלוש נובלות מאיר שלו ושל של חיים באר ( "עת הזמיר" ) . אך נראה, שה"ספריה לעם" התקשתה רכישת זכויות לתרגום כל כתביו – דוגמה לנוהג ההפוך היא המדיניות של אהד זמורה 30 של סופר ; ראו להלן, בסעיף 'סופרי הבית של ההוצאה' .
|
נייגר, מוטי
|