|
|
עמוד:467
והלאה 70 - שנות השביעי : שער 467 עצומה . זה כבר לא שיושבים בנחת עם הסופר ומדברים . מו"ל צריך להיות בעל טעם, להבין ולדעת מה קורה, להיות ביזנסמן, לדעת לנהל ם, אצל אבי ואצל אחרים, המו"לים היו שייכיםעסק . בימים הה לחבורה . ואז סופרים היו נכנסים ויוצאים אצלם כחברים . כמובן, [ הסופרים ] רובם ככולם לא התפרנסו מספרות, אלא מדברים הקרובים לספרות, כמו כתיבה בעיתון, עריכה, הגהה, תרגום . מעבר לזה, אני לא ית . הם יזמים כמו כל יזםחושב שהמו"לים הם נושאי התרבות העבר אחר . אבל, בהחלט היו מספר דמויות בתולדות המו"לות הישראלית, תה להם השפעה עצומה על התרבות . היום, בגלל הגידולישהי במו"לות והגידול בתחרותיות, המו"לים נלחמים שסופרים מקוריים ) . 88 / 4 / 22 , מיכלסון ( חשובים יופיעו אצלם במו"לות העברית : כיום, המו"ל ( לענייננו : הבעליםבדברים אלה ניכר שינוי שחל בורת סופרים או בקשר הדוקשל ההוצאה, או האיש הדומיננטי בה ) אינו חלק בח ז שוקן ( שהיה"דוגמת המודל של ביאליק וברנר כמו"לים או המודל של שעמה אפשר הם שאחריהפטרון של עגנון אבל בקשר עם יוצרים וחוקרים נוספים ) , ובדור וכן, במידהישראל זמורה, משה שפיצראתמודלים קרובים כמו אלו שלזכיר לה גבריאלומנחם פרי – ובדור שלאחר מכןוקשריו עם עגנון,מסוימת, ברל כצנלסון . מוקד היום, עיקר הקשר בין בית הוצאה לסופריו מתקיים באמצעות העורכים – יוצרים בפני עצמםרק מעטים מהם הינם – המקצועיים, המועסקים בהוצאה והלקטורים ( הללו משמשים גם כגשר בין ההוצאה לסופרים זרים, שספריהם עמדנו עליה בתיאור קורותיהן של – מועמדים לתרגום ) . התפתחות זו אינה חדשה אך היא – "עם עובד" אחרי ברל כצנלסון ושל "ספרית פועלים" אחרי שלונסקי ביניים במהלך האופייני הזה - לשלבמתעצמת . אהד זמורה הוא, כנראה, דוגמה ( וכמוהו רחלי אידלמן מ"שוקן", כפי שנראה להלן ) : אף אם לא היה חלק מחבורת - מאוד . הוא קרא כל ספר שהיה מועמד להוצאה לאור עלהוא מעורבסופרים, הרי
|
נייגר, מוטי
|