|
|
עמוד:462
מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 462 והבטיח להשיב לי במהרה . ואכן, בערב הבא התקשר והודיע שישמח לממש את בקשתי . כמה שבועות לאחר מכן נחתם החוזה והתחלנו בעבודה . יזהר החליט לשנות ולהשמיט מלים, פסקאות וקטעים שלמים שהומרו באחרים . הופתעתי מאוד, כשהופיעה המהדורה ך כל המאמרים בעיתונות כמעט ולא הבחינו כללהחדשה שבתו בשינויים הדרמתיים הללו . בחודשים הבאים עבד על עריכה מחדש של ספריו האחרים . יזהר היה מאוד ענייני בכל הנוגע לספריו הקודמים, אבל הזדעף מאוד בכל פעם שהצעתי לחשוב על כתיבת ספר חדש . לאחר שנכוויתי כמה פעמים פעם המלצתי בפניו על ספריםיר את העניין . מדיט וחדלתי להזככמע אור, ספרים שהיה קורא בדקדקנות ולא חוסך מהם את - חדשים שראו שלא – פה, כמובן . ובכל זאת שמחתי שהסכים לשוחח - שבטו, בעל על ספרות בכלל . את נושא הספר החדש הזכרתי בזהירות – כבעבר רות שנים, מןרבה . הבנתי שאם נמנע מכתיבת פרוזה במשך כמה עש עדיין לא הגליד . וכך, בשעות בהן – שלא ידעתי מהו – הסתם הפצע לא עבדנו בעריכה, שוחחנו יותר ויותר על עניינים ספרותיים, מהספרות הקלאסית ועד לקולות החדשים בספרות העברית . את הערותיי בענייני עריכה נהג בתחילה לבטל בהינף יד, אך ככל שחלפו יותר ואף עודד אותי להעיר . קשובהימים נעשה כמדומני, מאוחר יותר פנתה אליו אריאנה מלמד ממדורכשנה, קט בו ספרו סופריםת של עיתון "חדשות" להשתתף בפרויהספרו שונים על הזיכרון הראשון שלהם . בתחילה ביטל את הרעיון בזעף, אבל אחר כך התרכך וכתב . זו הייתה תחילתו של "מקדמות", הספר שכתב אחר שתיקה ארוכה . דיברנו הרבה על "מקדמות",הראשון לפעמים במשרד ופעמים כשטיילנו בשדה שמאחורי ביתו במושב מישר . מעולם, לפני כן לא פגשתי אדם מאוהב ברגבי אדמה . בתוך
|
נייגר, מוטי
|