|
|
עמוד:459
והלאה 70 - שנות השביעי : שער 459 בר הזה . 'דביר' היה שם דבר . אבא היה בקשר עםאותי, שהוא לא ראה את הד ביאליק, והוא היחיד מהדור שלו, שלא הצטרף למרד" . עם היוודע דבר הרכישה, כתב מיכאל הנדלזלץ : ביתן" נראית במבט ראשון ( ושני - ידי "זמורה - רכישת "דביר" על ושלישי ) כאידיאלית . מצד אחד, הוצאה עם מוניטין, עבר מפואר שכמעט אין כדוגמתו בספרות העברית, ששני שלישיםורשימת קטלוג ממנו עדיין 'אין פרינט' . מצד שני, הוצאה נמרצת שיש לה תדמית מסחרית ובקטלוג שלה לא מעט להיטים מסחריים, אך בהחלט לא הוצאה מסחרית בלבד . אם הכלה היא ממשפחה טובה, הרי שגם לחתן ניה מכובדת, גם אםאין במה להתבייש, וכל אחד מהצדדים מביא נדו מסוג שונה [ . . . ] מצד אחד יוצאת אמנם ההוצאה מידי יורשי מייסדיה וראשוניה ( בעיקר ממשפחת שמריהו לוין ) , אבל היא עוברת לידי מי שהצליח להציל את הוצאת "מחברות לספרות" מחובות כבדים ולהקים ביתן" רוכשת ב"דביר", - הוצאה משגשגת בזכות עצמה . הוצאת "זמורה אחת, גם עבר מכובד [ . . . ] הזיווג החדש יהיה מכוון, מן הסתם, לשמרב 9 את השאפתנות האיכותית מבלי להסתפק בצניעות הכמותית . האירוניה של ההיסטוריה : אהד זמורה, בנו של איש חבורת "יחדיו", רכש הי זו יש טעם להזכיר פה, 10 את בית ההוצאה, שייצג את מה שאביו וחבורתו קמו נגדו . דעת החבורה, "דביר" הצליחה במפעל הכינוס הגדול שלה, פרסמה עשרותכי ל ספרים של יוצרי דור התחיה והקודמים להם, אך נכשלה בייצוג כל הזרמים בספרות העברית, קרי, ספרות המודרניזם ובפרט זו של אנשי "יחדיו" . כֶּּשל זה היה ות בהוצאהעת ובית הוצאה משלהם, תוך השתלח - ממניעי החבורה להקים כתב היריבה, שבחרה "להדפיס משוררים מתים" . והנה, לאחר שהפרי המו"לי של הגיע במשך הזמן עד סף פשיטת רגל, – הוצאת "מחברות לספרות" – החבורה . ,8 ע' בהארץ ) . "העבר עם הפנים אל העתיד" . / 1 86 / 4הנדלזלץ, מ . ( 9 . 4ראו לעיל, הסעיף 'ישראל זמורה : מבקר ספרותי, מו"ל ועורך' ואילך, בפרק 10
|
נייגר, מוטי
|