|
|
עמוד:100
מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 100 ) 5" ( ביאליק, תרפ"ו : אלא הבדל של היקף ותפיסה, אבל בשום פנים לא יסודי בברלין פעלה ההוצאה בתנופה גדולה . תוך זמן מועט פרסמה ההוצאה ספרים רבים של "מוריה" שאזלו, וספרים חדשים רבים, בעיקר חיבורים מדעיים, שלדעת לאומית יכולה הייתה להדפיס . במקביל, הופעל סניף - ריתביאליק, רק הוצאה ציבו ידי רבניצקי ודרויאנוב . למרות העשייה של "דביר"בארצישראלי של ההוצאה ו"מוריה", נקלעה ההוצאה לקשיים כלכליים, עקב האינפלציה הדוהרת . בחודש . ( 1990 ( שועלי,אחוזים 40 - לבדו עלו מחירי הנייר וההדפסה בכ 2291יולי בסופו של דבר, הכריעו . מעטים נענורקאךיק ניסה לגייס משקיעים ותורמיםביאל החובות, וההוצאה לא יכלה להתקיים בתנאי האינפלציה של ברלין ובניתוק ישראל . - מהמרכז המתחזק של ארץ הכנה לפעילותה בארץ, אולם,,ברלין של ההוצאה היו, במידה רבהשנות משך שנים ארוכות . שלוש שנים לאחר הקמתהטילו את צילן, צל החובות, להן , עת עלה ביאליק לארץ, אוחדו הכוחות, וההוצאה 4291ההוצאה בברלין, בשנת הפכה "דביר", מתוקף אישור 4291ישראל . ביולי - עברה באופן מלא לארץ הממשלה, לחברה בערבון מוגבל . בין מקימי החברה בארץ היו ביאליק, אחד העם, גור, רבניצקי ואחרים . - גרזובסקישמריהו לוין, יהודה ישראל נבעו ראשית - ) טוענת כי קשייה של ההוצאה בארץ 0002שביט ( מהעובדה כי דביר עברה לארץ כהוצאת ספרים ממוסדת עם קבוצה גדולה יחסית נבע מן הצורך לשלם משכורות גםהכספיעולשל עובדים קבועים . חלק מה בהפסדים . שנית, חלק ממפעליכשההוצאה לא היתה פעילה וגם כששקעה של דביר כגון מפעל הכינוס, היו מפעלים גדולים, שדרשו משאביםרההוצאה לאו רבים בהיקף לאומי . כמו בן, "דביר" הוציאה לאור ספרים בפורמט הדור במיוחד ויקר . הוצאתם לאור של הספרים תבעה השקעה כספית גדולה, שלעתים עבר זמן ) . 052כוסתה כליל" ( עמ'רב עד שכוסתה ולפעמים לא
|
נייגר, מוטי
|