|
|
עמוד:623
סיכום 623 כיצד - בין הספרים השונים בהוצאה ? והשאלה הגדולה - הפקה, הפצה ושיווק עת להישאר הוצאה רווחית ויעילה ? ב - לשמור על רמה ספרותית גבוהה ובה נוכל לשרטט את ההבדלים בין ההוצאות לאור שהביאו לעולם את אותם ספרים דרך ששה פרמטרים עיקריים : גודל, התמחות, טיפול בכתב היד ( תוכני ) , מלאכת עשיית הספר ( טכני ) , שיווק והפצה ושייכות לקבוצות מו"ליות : זעירות, קטנות, בינוניות – ת בתחום זהגודל : ניתן להבחין בין כמה קטגוריו . א סדר הגודל נאמר כי בישראל הוצאההגדרתוגדולות ( ודרגות הביניים ) . לצורך 40 - 20 חדשים בשנה, הוצאה קטנה מוציאהכותרים 10 זעירה מוציאה עד ספרים, והוצאה גדולה למעלה 70 - 60 ספרים לערך, הוצאה בינונית מוציאה ספרים 140 - 120 - דולות ביותר בישראל מוציאות כמכך עד כפול ( ההוצאות הג ) . רק מעט הוצאות בישראל יחשבוולעיתים נדירות למעלה מכךבשנה כהוצאה גדולה ואילו הרוב המוחלט של ההוצאות הפעילות הן הוצאות ידי ההוצאה - זעירות וקטנות . מכאן נגזר גם מספר האנשים המועסקים על ת ( בהוצאות קטנות ההנהלה היאוחלוקת התפקידים בין הנהלה למערכ המערכת ) . זאת ועוד, אין קשר הכרחי או אחר, בין גודל ההוצאה לבין איכות הכותרים . יתכן שדווקא הוצאה קטנה תהיה מסוגלת להקדיש תשומת לב לכל , ויתכן דווקא ) או "חרגול"ולבחור בקפידה ( דוגמת "נהר ספרים"כותר וכותר גלל מגוון האנשים הפועל בה, תוכל לזווג אתלהפך, שדווקא הוצאה גדולה, ב האדם המתאים לטיפול בספר, בשעה שההוצאה הקטנה חסרה אמצעים לשכור כוח אדם חיצוני . התמחות ( פרוזה אליטיסטית, ספרות פופולארית, מדריכים, שירה, ספרי עיון, . ב הרבה מן ההוצאות מגדירות : מו"ל כללי ) – ספרי ילדים או ללא התמחות כמו"ל כללי ואינן מוכנות להתחייב כי מגמתן אחת, אך בכל זאת, לרבותעצמן מהן נודעת התמחות ספציפית, כפי שהוצגה בחלק העוסק ב"הוצאות נישה" . מכאן נגזר אילו מחברים ייגשו לאיזו הוצאה ואילו כותרים יבחרו לקדם בכל גדרהוצאה . דרך אחרת להתמודד עם תכנים המתמקדים סביב ספרים מסוג מו
|
נייגר, מוטי
|