|
|
עמוד:86
מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 86 טרם המהפכה, הייתה קבלת רישיון לבית דפוס ולהוצאת עיתון כרוכה בנסיעה ל חלוקתה של האימפריה התורכית למחוזות יכלו אנשילאיסטנבול, כי בש ירושלים לקבל רשיון רק בבירת האימפריה, איסטנבול, וזה ניתן רק לבעלי אזרחות עות'מאנית . המבקשים נאלצו להמתין זמן רב לרישיון, ובדרכם עמדו פקידים 27 זוטרים וגבוהים, שדרשו כי ישלשלו לכיסם שלמונים למען אישור הבקשה . אברהם משה לונץ המתין כשבעה חודשים עד שהשיג "פירמן" . קשייםמה,לדוג זמן ההמתנה, הדרכים המשובשות לבירה התורכית והשחיתות הפקידותית – אלה יצרו מצב שבו העדיפו מדפיסים רבים להדפיס את ספריהם באופן לא חוקי, תוך – ס בארץ ישראלהימנעות מציון שם המדפיס ומקום ההדפסה . עובדה זו פגעה בדפו ( "סוריה הדרומית" ) אך לא לחלוטין . כאמור, זעיר פה זעיר שם החלו להופיע בתי דפוס, אולם עם מהפכת התורכים הצעירים יכלו אלה, שהתקיימו בקושי, להתחיל לפרוח . חיבור הנקודות : ראשית המו"לות העברית בא"י עד 1908 - מהתבוננות מקרוב בשש השנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה, תרבותי, שהכיל את כל - ישראל מרכז ספרותי , מראה כיצד צמח בארץ 1914 המרכיבים ההכרחיים : יוצרים, קוראים ומתווכי תרבות, ובראשם מו"לות של ספרים ועיתונים, ההכרחיים לתקשורת בין המעגל הפנימי ב"רפובליקה וראים . פרק זהלבין המעגל החיצוני, מעגל הק מעגל היוצרים הספרותית" התבונן בגורמים שכוננו את המו"לות העברית בארץ ישראל, ובו נקשרו זה לזה הגורמים הטכנולוגיים, הפוליטיים, ההיסטוריים והספרותיים, מפנים ומחוץ, זאת על פירוט הקשיים שעמדו בפניו של מדפיס, ועל החלוקה הפרוצדורלית של "סוריה 27 400 – אמנות הדפוס ) . 1973 הדרומית" ראו בספרו של יוסף אוליציקי : אוליצקי, י . ( גן : המוזיאון לאמנות הדפוס ומפעלי - רמת - גבעתייםשנים לאמנות הדפוס בארץ ישראל . נייר חדרה .
|
נייגר, מוטי
|