שער חמישי: שנות הארבעים והחמישים והלאה: הוצאות ספרים מפלגתיות-אידיאולוגיות - הוצאות הספרים של תנועות הפועלים ("עם עובד", "הקיבוץ המאוחד" ו"ספרית פועלים") ותפקידן בהתגבשות התרבות הישראלית

עמוד:260

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 260 ) 1941 – 5291מהוצאת "דבר" עד הקמת "עם עובד" ( "עם עובד" התפתחה במובנים רבים מתוך ההוצאה, שהקימה את עיתון - כעיתון הפועלים הראשון בארץ 5291ההסתדרות, "דבר" . העיתון נוסד בשנת ישראל . כצנלסון היה אחד ממייסדיו וערך אותו . היה זה מפעל מתבקש של תנועת ימה את ההסתדרות כחמש שנים קודם לכן ושביקשה עתה לעצבהפועלים, שהק את דמותו הפוליטית והתרבותית של הפועל ; והיה זה מפעל מתבקש של כצנלסון, ) את "קונטרס",9191שיצר עם הקמת תנועת אחדות העבודה ובית ההוצאה שלה ( ת שבועון המפלגה . כעבור שש שנים, עם הקמת "דבר", ביקשו כצנלסון וההסתדרו לפרוץ קדימה ו"להגיע לכל פועל ופועל [ . . . ] הוא רצה לשכנע ולשלוט בליבותיהם ) . העיתון צבר תאוצה והיה 242 : 0891ובמוחותיהם של אנשי התנועה" ( שפירא, לעיתון החשוב ביישוב ובמדינה . לאורך השנים השתתפו בו בכירי המנהיגים של ההסתדרות, שהיו לימים מנהיגיה של המדינה . גרת הוצאת "דבר", כצנלסון הוציא לאור ספרים רבים . לולא יוזמתו זובמס אפשר היה לומר, שתנועת העבודה הזניחה כמעט לחלוטין את הספר העברי בכלל פנים, ההשקעה של ההסתדרות בְהוצאה לאור - כל - ואת הספרות היפה בפרט . על ת הייתה פחותה בהרבה מהשקעותיה בתחומים אחרים, השקעות שהפכו א ההסתדרות לגורם כה משמעותי ביישוב העברי . כצנלסון היה איש רוח ואיש ספר אמיתי . הוא ראה יצירות ספרות מעבר להתאמתן אל האידיאולוגיה הפוליטית שלו . הוא נמשך אל טובי הסופרים ופרסם מכּתביהם . "אנקראון על – ברנר, ש"י עגנון ואורי צבי גרינברג – העבריים ל גרינברג היה אחד הספרים הראשונים שיצאו בהוצאת "דבר" . קוטב העצבון" ש בכל זאת, משפנה גרינברג בגלוי ובמפורש אל הימין הפוליטי, הפנה לו כצנלסון

נייגר, מוטי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר