|
|
עמוד:78
מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 78 עדיין אין – הגלות, סדנא כגלותא, אינו מעניין, ובחדש שבו – שהוא המשך ) . הכמיהה ליצירות שרוח ארץ ישראל ,9 עמ' 1911 קביעות וטיפוסיות" ( ברנר, שורה עליהן מולידה תוצאה הפוכה : "השקר ששורר פה בכלל בתפיסת ובהבנת יתה יכולה להיותהחיים, ההתנפחות והזיוף האוכלים פה כל חלקה, גם זו שהי כל – טובה, ושנספחים כספחת וכטבע שני לכל תנועה ולכל פינה שאתה פונה כאן זה יש בכוחו להחניק פרחי כל ז'אנר אמיתי בעודם באיבם" ( ברנר, שם ) . המאמר הזה היה לשם דבר בביקורת העברית בכלל ובזו של ברנר בפרט . יש ) 1983 שלו . כפי שציין שקד ( בו הצהרה מפורשת של ברנר על אסתטיקת הכתיבה ברנר דרש לגעת באמת הקשה ויצא כנגד הספרות הז'אנרית ( יעבץ, וילקנסקי, צמח, סמילנסקי ) , שסגנונה המרומם ומהותה הנאיבית פיארו ללא ביקורת וללא אירוניה את הארץ ואת המפעל הציוני . המאמר חולל מהפכה בספרות העברית, ת מידה מחודשות לספרות העברית, אמות מידהשנכתבה באותם ימים, בקבעו אמו שביקשו להרחיק החוצה כל גילוי של יפיוף בתיאור הארץ . כפי שמציינת שפירא ) ""מכאן ומכאן" הוא אחת היצירות של ברנר שהקנו לו את מעמדו המיוחד 2008 ( ) . 210 בישוב היהודי בארץ ישראל בכלל, ובתנועת העבודה, בפרט" ( עמ' ) 8091נון ( שמואל יוסף עג ישראלי ולהביא לעצמאותו . - ברנר ביקש לבסס את מקומו של המרכז הארץ בהקשר זה, סמלית היא פרשת הוצאתו לאור של ספרו של שמואל יוסף עגנון, , 1908 "והיה העקוב למישור" . מיד עם עלותו של שמואל יוסף עגנון לארץ, בשנת ילה היה בן טיפוחיו של ש' בןעמדו הסופרים הבולטים בארץ על כישרונו . תח סיים עגנון את 1191ציון, ומשעלה ברנר, היה לידידו ולאיש שיחו . בחודש דצמבר כתיבתו של "והיה העקוב למישור", ושלח אותו לברנר, שישב אז בירושלים . ברנר מצא את הסיפור כבעל ערך אמנותי רב . הוא כינס סופרים ואנשי רוח, קרא את באותו מעמד החליט לפרסמו בשלב ראשון בהמשכים ב"הפועלהסיפור לפניהם, ו הצעיר" ובשלב שני להוציאו לאור כספר .
|
נייגר, מוטי
|