שער שני: תחילת המאה העשרים: מו"ל שלשום – ראשית המו"לות העברית החילונית המודרנית בארץ ישראל

עמוד:75

20 - מאה ההעשורים הראשונים לשני : שער 75 בארץ : הוא, הג'נטלמן, המצוחצח, המהדר בלבושו, הצועד נכבדות, כשואף עוד יותר את קומתו משכמו ומעלה, והלה, הצדיק הנזיר, המשרך צעדיולהגביה לצדי דרכים אבלות ומשקיע מבטו בקרקע, שלא לדחוק, חלילה, רגלי שום שכינה" ) . עגנון אף הוא עמד על ההבדלים ביניהם : "הוא היה 53 ( קמחי, תרצ"ח : היהציון, "בעוד שברנר היה איש המוסר . בן ציון - אסתאט", אמר על בן ישראלית חדשה, בעוד אשר ברנר היה  אופטימיסט וקיווה לייסד מין ספרות ארץ ) . 44 : 1992 פסימיסט" ( באר, עם בואו נרתם לעשייה ספרותית בכתיבה, בתרגום, בהשתתפות בייסוד הוצאות לאור וכיזם מו"לי, בייסוד הוצאה לאור משלו . הוא כתב ארבעה סיפורים וביושביה : "אגב אורחא", "בין מים למים",ובהם התבוננות מפוכחת בארץ "עצבים", והידוע והחשוב מכולם : "מכאן ומכאן" . ברנר הוציא לאור, בין השאר, את הקובץ הספרותי "רביבים", את ספרו של עגנון, "והיה העקוב למישור", שהודפס ביפו, ובירושלים הוציא לאור את ספרו של ל . א . אורלוף ( לוי אריה דת המוות" ואת תרגומו של אורי ניסן גנסין ל"ביצה" של צ'כוב . כרךאריאלי ) , "הג ) בהוצאת בית מסחר לספרים 1910 ראשון מכתביו של ברנר ראו אור בשנת תר"ע ( וכלי כתיבה "קרוגליאקוב" ביפו, שנפתח ליד כיכר השעון כמה שנים קודם לכן . ס ברנר מקוםמלבד פעולתו כיזם מו"לי וכשותף למפעלי מפלגות הפועלים, תפ אידאולוגית של - חשוב בזכות מאמריו . מאמרים אלה סימנו את עצמאותו הרעיונית המרכז הקם בארץ ( ראו להלן בפירוט על "מאורע ברנר" ) ואת עצמאותו הספרותית ( ראו להלן בנוגע לפרסום המאמר "הז'אנר הארצישראלי ואביזריהו" ) .

נייגר, מוטי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר