|
|
עמוד:66
מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 66 ) . היווצרותו של קהל קוראים, המזין את 34 , עמ' 1983 ישראל" ( שביט, - בארץ המערכת הספרותית בציפייה לטקסטים, החלה שנים אחדות אחרי ה"התהייה א ) : האם יש קהל קוראים 1987 והמבוכה בלב התחיה", שעליה מדבר דן מירון ( המערכת בציפיות, בקריאה ובקנייה של טקסטיםעברי ? האם יש מי שיזין את ספרותיים ? בעלייה השנייה באו לארץ סופרים רבים והם הקימו מוסדות לימוד בשפה ומיקומה, מאוחר יותר, 1905 העברית . הקמת "הגימנסיה העברית" באוקטובר בלב העיר העברית הראשונה היו סימן לכך שקהל הקוראים העברי ילך ויגדל, ד לעמלם של היוצרים והמו"לים בארץ . בתי הספר, דוגמת "הגימנסיהויהיה ה העברית", היו גם הם זרז לקידום הוצאה לאור של ספרי לימוד . לדוגמה, הוצאת של 20 - ועיקר פעולתה היה בשנות ה 1912 - "קוהלת", שהחלה לפעול ביפו ב היה, פיתחה אלטרנטיבה מקומית לספרי הלימוד, שמקורם העיקרי 20 - המאה ה באירופה . התשתית הפיזית למרכז ספרותי ולדפוס העברי חילוני מחוץ לירושלים היא אביב - חלק מהתפתחות הרחבה יותר של התשתיות בארץ ישראל, שביססה בתל ) הוגרלו מגרשי העיר 1909 יפו את האלטרנטיבה לירושלים . בחודש ניסן תרס"ט ( ליהם נכתבו שמות חבריבין שישים המשפחות הראשונות ( צדפים לבנים, שע אגודת "אחוזת בית", וצדפים אפורים שעליהם נכתבו מספרי המגרשים, שימשו בהגרלה ) . בסיוון הונחה אבן הפינה ל"עיר העברית הראשונה" . הקמתה של "שכונת הבורגנים", כפי שראוה החלוצים, סימנה שלב חדש ביישוב, בן עיר אביב יפו - והתרבות המתחדשת . לתלעברית ריכזה את החיים האזרחיים, המסחר הגיעו בהמשך מרבית היוצרים שעלו לארץ ובה התבסס המרכז הספרותי .
|
נייגר, מוטי
|