|
|
עמוד:65
20 - מאה ההעשורים הראשונים לשני : שער 65 במאומה למראה המילים : "נדפס באלכסנדרייא" אפילו בהוספה "של [ אחד העם, אגרות, ב' ניסן תרס"ו ] . 11 מצרים" כלומר, אפילו אחד העם, ההוגה שחזונו היה הפיכת ארץ ישראל מרכז רוחני, עת "העומר" היה יוזמהלא האמין ביזמה התרבותית בארץ באותה העת . כתב ה ציון, שלא זכתה בכוח פוליטי וארגוני שתמך בה מן הבחינות – פרטית של בן הכלכלית והמורלית . כך, ראו אור ארבע חוברות בלבד של כתב העת ; שתיים . למרות זאת, "העומר" 1909 והאחרונה בשנת 1908 , אחת בשנת 1907 בשנת - ) , "כשלון מוצלח" . כמו עיתוני בן 0 198 נחשב, כפי שמציינת בצדק נורית גוברין ( יהודה לפניו, הניח "העומר" עוד לבנה בבניין המרכז הספרותי בארץ ישראל והצעיד את המו"לות העברית צעד קדימה . כך, לדוגמה, בכתב עת זה פרסם שמואל יוסף צ'צ'קס ( טשאטשקעס ) , הוא ש"י עגנון, את סיפורו הראשון בא"י את שמו העברי . זה גם שאל"עגונות", ומשמו של סיפור העלייה השנייה : היווצרות תשתית קהל הקוראים ומערכת החינוך המפנה הממשי והמכריע בתולדות המו"לות העברית המודרנית היה בתחילת . מי שחוללו את המפנה הזה היו אנשי העלייה השנייה, שהחלה בשנת 20 - המאה ה לאומית ולשינוי פני החברה . העולים ברובם היו חדורי שאיפה לתחייה 1904 ) טוענת כי אחד מן הגורמים להעברת המרכז 1983 זהר שביט ( בארץ ישראל . הספרותי לארץ ישראל הייתה העובדה כי "נוצר קהל קוראים קטן אך יציב סביב העתונות הפרטית והמפלגתית . קהל זה התקשה לקיים את הספרות מבחינה תחושה שיש הד לדברי הספרות הנכתביםכלכלית, אך היה מעורב בנעשה בה ויצר על מנת להערים על השלטונות התורכיים, שהקשו על השגת רשיון לבית דפוס, צויין 11 המשך שער זה בחלקלעיתים מקום ההדפסה כנמצא מחוץ לגבולות המחוז . ראו ב ים" בתורכיה . לדוגמה : בעמוד השער של "הפועלמהפכת ה"תורכים הצעירהעוסק ב ) , עת נדפס בירושלים, הדפיסו "נדפס פה בקהיר" . 1907 הצעיר" בשנתו הראשונה ( נראה כי אחד העם מכוון לדברים אלה .
|
נייגר, מוטי
|