|
|
עמוד:234
מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 234 מניות שלה החזיקו בהן מתוקף תפקידי הניהולאומר, חלק מבעלי ה באוניברסיטה . כך נוצרו מצב משפטי מסובך בנוגע לשאלות : מה עושים עם מנייה אופיציו ? ומה - של אדם שעזב את תפקידו באוניברסיטה והחזיק במניה אקס הוחזרה 1935 עושים במקרה של פטירת בעל מנייה ? אמנם, באספה של שנת נ ביאליק, שנפטר שנה קודם לכן, אך לא כן היה בכל מקרהלחברה המנייה של ח" ומקרה . בהקשר זה עלתה שוב ושוב בדיוני המערכת וההנהלה שאלת היחס בין ההוצאה להאוניברסיטה . היו שביקשו להכניסה לתוך האוניברסיטה והיו שגרסו כי עליה להיות חברה עצמאית . וצאת הספרים ע"שהחליטה האוניברסיטה על הפיכת ה 1977 באפריל מאגנס לחברת מניות בע"מ בבעלות האוניברסיטה . בישיבת ועדת הקבע של האוניברסיטה התקבלה ההחלטה, שההוצאה "תרכז תחת כנפיה את פרסומי כל היחידות השונות שהפכו במרוצת השנים ל'הוצאות לאור' קטנות בפני עצמן" . שתי זרועות : הוועדהפיו פעלה ההוצאה ב - כמו כן נקבע מחדש העקרון, שעל האקדמית, שבראשה עמד באותה עת ההיסטוריון חיים ביינארט, והוועדה למינהל וכספים, והשתיים היו כפופות לדירקטוריון בראשות נשיא האוניברסיטה ובניצוח ציון יהושע, שהחליף באותה עת את חיים תורן . הוועדה - בפועל של המנכ"ל, בן ות המדעית של כתב היד ; לאור שיפוט שלהאקדמית הייתה אחראית על האיכ מומחים היא החליטה אם כתב היד ראוי לפרסום, אינו ראוי, או שהוא ראוי לפרסום בשינויים קלים, או מהותיים . הוועדה למינהל הייתה אחראית על ביצוע החלטות הזרוע האקדמית, על הצד הכלכלי ועל הפרסום . הוועדות מייצגות את המערכת מול ההנהלה . כדברי מנכ"ל – המו"לית הרגילהשני אברי המשוואה ההוצאה הנוכחי, חי צבר, "הוועדה האקדמית נמנעה במפגיע לשקול אם לספר יש סיכוי לכסות את העלויות שלו, אלא רק אם הוא בעל איכות אקדמית", ואילו הדירקטוריון והוועדה למינהל ראו חובה לעצמם להוציא את ההחלטות לפועל . ם של נושאים איזוטריים, המיועדים לקהל מצומצם בלבד, ביקשה הוועדהבמקרי למנהל תמיכה כספית מהמחבר, או מקרנות . אלא שכיום, גם הוועדות האקדמיות כוללות את השיקולים הכלכליים בהחלטותיהן על פרסום כתבי היד ובודקות את
|
נייגר, מוטי
|