|
|
עמוד:59
20 - מאה ההעשורים הראשונים לשני : שער 59 אקטואליים וקהל הקוראים היה עירני ומגיב . הפרשה מדגימה את הסכנות שארבו למו"ל ולעורך תחת השלטון העות'מאני, כשחרב הצנזורה והמאסר הונחה על ת היחסים בין העיתונות, ההנהגה היהודית והקהל בזמן השלטוןצווארם, וא העות'מאני . ישראלית . אופיים - יהודה פתחו תקופה חדשה בעיתונות הארץ - עיתוני בן החילוני, התכנים הלאומיים ורוחם האירופית היו חידוש בהשוואה לעיתונים פף אתיהודה הסיר את מעטה הקדושה, שא - הירושלמים שקדמו להם . אליעזר בן העיתונות הירושלמית במשך עשרים שנה, הפך את כתב העת המסורתי לעיתון מודרני, ובכך הצעיד את המו"לות העברית צעד גדול קדימה . העלייה הראשונה ופתיחת ארץ ישראל לעולם שמחוץ לה, ותוצאתה : ירידת כוחם של ערכי היישוב הישן , חלו 1882 - ה הראשונה ב, וביתר שאת לאחר תחילת העליי 19 - מאמצע המאה ה שינויים ביישוב . רעיונות ההשכלה פרצו את חומות ירושלים, שם התבצר היישוב הישן . התרבו המתנגדים ל"חלוקה", ובמקביל סייע משה מונטיפיורי לקדם את הרעיונות החדשים . הצעירים רצו לרכוש השכלה חילונית ולהפוך לפרודוקטיבים, מחוץ לחומות . התמורות האלה עוררו מחלוקותושכונות חדשות החלו להיבנות ) , Secularization בין העולם הישן לעולם שעבר תהליכי מודרניזציה וחילון ( אשר חלקים אינטגראליים ממנו היו העיתונים הראשונים שיצאו לאור בעברית והדפוס ההולך ומתפתח . החברה היהודית בארץ, שעד אז פעלה לפי הוראות רבניה, שספרותה יצירות מועטות נכתבו בה מתוך מטרה אסתטיתורקהמרכזית הייתה תורנית גרידא, התפצלה . אין זה נכון לקבוע תפיסה דיכוטומית, אולם, אפשר לטעון באופן כללי כי קבוצה אחת, זו שמורא האל עליה, המשיכה בנטירת הגבולות הישנים לקה עברה תהליכיובשימור התרבות . הקבוצה השנייה הושפעה מן ההשכלה ובח חילון מלאים ובחלקה המשיכה לשמור מצוות תוך אימוץ, חלקי או מלא, של
|
נייגר, מוטי
|