שער חמישי: שנות הארבעים והחמישים והלאה: הוצאות ספרים מפלגתיות-אידיאולוגיות - הוצאות הספרים של תנועות הפועלים ("עם עובד", "הקיבוץ המאוחד" ו"ספרית פועלים") ותפקידן בהתגבשות התרבות הישראלית

עמוד:400

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 400 , 4591זיהוי "ספרית פועלים" עם השמאל הקיצוני התחזק בשנת . 4 לאחר שהקיבוץ המאוחד ( אחדות העבודה ) עזב את מפ"ם והותיר אותה הקומוניסטית . כיווןבאגף השמאלי של תנועות הפועלים, סמוך למפלגה שכך, כמעט כל הסופרים בארץ נמצאו מימין לתנועה שהחזיקה את "ספרית פועלים" . עזיבת הסופרים את ההוצאה החלישה אותה וחיזקה את המתחרוֹת . 5 שלה . עליית דור של יוצרים, שמרד בשלונסקי ובאלתרמן כפי שאלו מרדו . 6 וצאה, ששלונסקיבביאליק . מטבע הדברים נמצאו ה"מורדים" מחוץ לה הוא עוֹרכהּ . , הקו האידיאולוגי של 80 - עד שנות ה 50 - בתקופה שלאחר הדו"ח, אמצע שנות ה משה סנה ויעקב – התנועה עודכן אמנם, והקיצונים שבה, הנוטים לקומוניזם הוקעו, אבל התדמית שדבקה ב"ספרית פועלים" הייתה חזקה מקטלוג – ריפתין בים של ההוגים האקזיסטנציאליסטיים, קאמיהספרים החדשים שלה, ובו כת עמו ( יוניבראיוןמר, א 1998 – 5891בשניםוסארטר . נתן שחם, מנהל ההוצאה : ) 2003 אם אני הייתי עורך הספריה בראשיתה לא היו יוצאים כתבי סטלין . במובן מסוים, זה סוג של אופורטוניזם . הם עשו חשבון, שלתנועה בסך הכל היתה פתיחות רבה . חשוב להוציא ספרים מסוימים . שלונסקי, שהיה מכור לכל דבר שהוא רוסי, היה בקשר הדוק עם ההנהגה של התנועה . אומנם הוא קרץ מידי פעם החוצה, אבל ידע היכן לעצור . מנהלי ההוצאה ישבו במרחביה והם לא היו צריכים לנחש מפני שידעו היטב מה חושבים ראשי התנועה . בתקופתי לא נפסלו פרים על רקע פוליטי, אבל מדי פעם כעסו עלי שהוצאתי ספריםס מסיימים . הם מתחו עלינו ביקורת, שאנחנו לא הולכים בקו, אבל לא היה קיפוח בנוגע לכותבים שלא הלכו בתלם . פעם קיבלתי מכתב מדוד הנגבי בעקבות הוצאת ספרי 'דגן ועופרת' . הוא כתב לי : "אתה זורע

נייגר, מוטי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר