שער רביעי: שנות השלושים והלאה: מו"לות אקדמית-מוסדית, מו"לות מצנטית והדורות הראשונים בשושלות המו"לים של משפחות שוקן וזמורה

עמוד:222

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 222 "לדליה רביקוביץ רוב שלום ! את רואה, המשוררת, שיניתי מדרכי לכתוב יקרה', שאינה אצלי סתם מליצה אלא הרגשה נאמנהלך 'דליה רביקוביץ כי אני פונה תמיד למשוררת והיא יקרה לי, כמו שיקר לי כל בעל כשרון והדבר אינו מותנה ביחסו של זה אלי, אין מסחר ברגשות [ . . . ] ואולם, מכתבך האחרון הביאני לידי רוגז ואני פונה אליך, כמו שאת פונה אלי 'רוב שלומות' איזה שלום זה ? "ועכשיו, שימיבמכתב המלחמתי דווקא ב לב : היכול אני לבוא לפניך ולהציע לך שתוציאי לאור על חשבונך ספר מסות שלי ? לא ! איני יכול ! כי יהיה זה מגוחך ! מנין לך כסף לעשות זאת ? אבל כך בדיוק מגוחך הדבר שאני הוצאתי לך ספר שירים ! לא היה י ריבית קצוצה מתוך אהבה לשירהלי כסף לכך ! לוויתי כסף ושילמת בכלל ומתוך החשבת כשרונך . כן ידעתי מראש כי לא 'עסק' לפני, כי לא 300 – 002לא הרווחתי, אלא, אדרבא, הפסדתי על ספרך – ארוויח ואמנם ל"י . למרות זה שהספר נמכר ואזל ! [ . . . ] הפנקסים פתוחים לפנייך כדי ף עלייך ! לא ביקשתי ולאלהוכיח לך שחור על גבי לבן כי הפסדתי כס אבקש ממך חלילה החזרת ההפסד, גם לא התכוונתי להודיעך את הדבר, לא רק עלייך אני מפסיד ואיני תובע החזרת הפסד . הן לא ידעתי כי תהפכי לסנסציה ולאליל של גבריאל מוקד ומשה דור ( גדולי הדור ) . הייתי בטוח טוש המפורסםטפסים ( הן ספרו של יונתן ר 300 – 200 שאמכור רק טפסים ! ) ובכל זאת הוצא לאור 300 והמהולל נמכר רק בשיעור של בהכרה : כדאי להפסיד על שירה טובה ולחנך את הדור . וכי אחות את לי ? וכי בת דוד את לי ? לא ! את רק דליה רביקוביץ המשוררת ועל כך דאגתי ך . גם [ . . . . ] כפי כולי וכפי קשרי, המלצתי עלייך בנוסעך לחו"ל ועזרתי ל הייתי לווה כסף בריבית קצוצה ושולח לך, אמנם מעט, כל חודש כדי עורבא פרח ! גם על תרגומך לא הרווחתי עוד, אין – לסייע לך . 'ביזנס' קוראים בישראל ! ורק למען ילדי ישראל אני מסכן את נפשי, משלם ריבית י ל"י . את לא מבינה ? אין זה עניינך, אעפ" 000,001והנני בעל חוב של שאת מורה בישראל, מלבד זה שאת משוררת בישראל ! אמנם, את בעינייך

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא