שער תשיעי: שנות התשעים והעשור הראשון למאה ה-21: מו"לים קטנים ומו"ל עצום – עלייתה של "כנרת, זמורה-ביתן, דביר" לצד צמיחתן של הוצאות הגומחה

עמוד:570

מוטי נייגר, מו"לים כמתווכי תרבות 570 בסיפורים המרכזיים בעיני, גם אם חלק מההוצאות שיוזכרו כאן הן שוליות מאוד מבחינת מספר הכותרים שהפיקו ( דוגמת הוצאת אנדלוס ) . ליטיסטיות, המתמחות בספרי עיון, ממלאות פערים,הוצאות הגומחה הא שהותירו בתי ההוצאה האקדמיים . אלו האחרונים פונים לקהל רחב של משכילים , במדעי היהדותומציעים לו טווח רחב של כותרים, החל בכלכלה, בבלשנות קלאסיקה של הפרוזה, של השירה ושל הפילוסופיה . בובמדעי הטבע וכלה ליטיסטיות, ככלל, הינן אפוא דוגמה לתפקיד שממלאתהוצאות הגומחה הא הפריפריה ביחס למרכז, לממסד . תפיסות ההגמוניה מבית מדרשן של התיאוריות מרקסיסטיות גורסות, כי השליט אינו שולט במובן החומרי - הביקורתיות הניאו ,בלבד, אלא גם משליט את האידאולוגיות שלו, הבאות לידי ביטוי במידע, בערכים ביחסהמשמרים ביחסי הכוח את הנחיתות של הפריפריהנורמות ובכללים,ב למרכז . עובדה זו כרוכה, כמובן, בכוח הכלכלי של המרכז . לענייננו, הוצאות גדוליםיתקשו להתמודד עם בתי ההוצאה ה ( כמקבילות לפריפריה ) קטנות עםרים חשובים, על חוזיםעל רכישת זכויות לתרגום כותומעמדם המרכזי הסופרים המובילים בספרות המקור ועל המקום המרכזי בחנויות הספרים דווקא מתוך עמדתובאמצעי התקשורת, אבל חלקן מצליחות, כל אחת בדרכה, נתח שוק ולעיתים אף להשפיע על המרכז ולעצב אותוןלמצוא לעצמהחולשה , "עקד"" . כך היו בשעתן "מחברות לספרותלאורבאמצעות יצירות, שהן מוציאות כמה מחשובי היוצריםלתודעה הציבוריתוהביאאלוכיצדראינו . "עכשיו"או בישראל . לחולל שינוי – הספרותהמתח בין הרצון לפרוץ ולמתוח את גבולות מוכרקונצנזואליהלבין השאיפה להצטרף למרכז – בערכים ובטעם שהוא קובע וא עיקר עניינו של הפרקלהתבסס כלכלית, השאינו מאתגר קוראים, על מנת המטפחותגבולות בא לידי ביטוי בהוצאות הגומחה,ההנוכחי . הרצון לפרוץ את את הספרות היפה בת ימינו, את התחום האינטלקטואלי כפי שהוא כיום ואת צטרף למרכז באה לידי ביטוי בשיתוף הפעולה ביןהשירה, ואילו השאיפה לה

נייגר, מוטי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר