שער רביעי: שנות השלושים והלאה: מו"לות אקדמית-מוסדית, מו"לות מצנטית והדורות הראשונים בשושלות המו"לים של משפחות שוקן וזמורה

עמוד:219

והלאה 30 - שנות הרביעי : שער 219 הריבית . אהד זמורה מספר, כי הלוואה זו הייתהתחתית, עקב האינפלציה ו - ללא "סכנה למפולת משפחתית" מכיוון שבני המשפחה היו ערבים כולם לבנקים . אך אין לספר את סיפור ההוצאה רק דרך החור שבגרוש ; הרי זה סיפורה מצנטית, הפועלת מתוך אהבת הספרות . למרות שישראל - של מו"לות משפחתית גדולים ממנו היו שוקן, – לים הפרטיים הגדולים בשעתוזמורה לא נמנה עם המו" הוא היה מו"ל משמעותי . – פלאי, אורנשטיין, צ'צ'יק, טברסקי ואחרים משוררים רבים התחילו את דרכם ב"מחברות לספרות" ובהם אבות ישורון, תרצה אתר, נורית זרחי ויעקב אורלנד . כך ראו אור ספר השירה הראשון , "אהבתן של דליה רביקוביץאהבה", וספר השירה הראשושל אהרן אמיר, " הודה קרני,פי, י - הזהב" . נציין בהקשר זה גם את בנימין גלאי, יהושע טן - תפוח מרים וש . שפרה . - יונתן רטוש, יוכבד בת דוגמה לרגישות של ישראל זמורה מתאר פנחס שדה בראיון עתונאי העוסק בספרו הראשון,"משא דומה" : עשרה, והצטברו אצלי שירים ובמוחי - רוב לגיל שמונההייתי כבר ק המעורפל, מוח של נער, צץ שמו של ישראל זמורה, שהיה עורך ומו"ל של הוצאת "מחברות לספרות" . הוא הוציא לאור את אלתרמן ואבות ישורון, רטוש ועוד . החלטתי שאגש אליו . לא ידעתי כלום . לא רבותי או ספרותי . עבדתיהיו לי קשרים, לא היה לי מגע עם עולם ת כנער שליח כדי לחסוך כסף ל"בצלאל", ללמוד לצייר . היה לי רושם שכדי להיות צייר צריך ללמוד, ולכתוב שירים לא צריך ללמוד . לא היתה לי הטעות, שכדי לכתוב צריך ללמוד באוניברסיטה, אולי זה היה משבש לי את הכתיבה עד היום . אקט השבת של אבי, שהביא אותו עודחזרתי ולבשתי יום אחד את ז' והייתי נער – מחו"ל, וכך, במכנסי חאקי, הלכתי עם צרור שירים ביד כך מטושטש ומטומטם, שלא היה לי מושג שצריך לטלפן לאדם - כל כדי לבוא אליו, או לכתוב לו . לנו לא היה טלפון, זה לא היה בעולמי .

נייגר, מוטי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר