|
|
עמוד:42
מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 42 אמצעות אתר זה ) , היוצרים לא רק שעוקפים את המו"לים המסורתייםלתמיכה ב זוכים להבין עד כמה הפרויקט שלהם מעורר עניין, וכמה עותקים ימכרואלא גם מראש מבלי שהם זקוקים למו"ל, למפיץ או חנות ספרים . כמובן שהחולשה של שימה, היאמתווך זה, בדומה למדפיסי הספרים, שנזכרו בין ראשוני המתווכים בר העובדה שהיצירות אינן עוברות את תהליך הקריאה ( הלקטורה ) הרגיל, בדרך כלל אינן זוכות לעריכה, כפי שהיו זוכות אצל מו"ל ידוע, וכן ההפצה והשיווק של ומצריכה טיפול אישיהספרים ( מעבר לרוכשים במהלך הפרויקט ) היא מורכבת של היוצר . היוצר . 24 חרון ברשימת המתווכים, אך למעשה, זהו השלבהיוצר אומנם נזכר כאן א הראשון בתהליך התיווך, כשהיוצר הופך, לאחר השלמת היצירה או במהלכה, למתווך שמנסה לקדם את היצירה לעבר מימוש ופרסום . מיון מתווכי התרבות רשימה מקיפה זו מציגה את מרב הגורמים הפועלים בתיווך תרבות . כל למחקר מקיף ומעמיק . מחקר זה יטפל, בעיקר, בתפקידמתווכי התרבות ראויים המוציאים לאור ומוכרי הספרים . במידת האפשר, יוזכרו גם מתווכים אחרים, אך מקומם במחקר זה יהיה שולי . מן הבחינה התיאורטית והמעשית, ניתוח מעמיק של הגורמים הפועלים ממלאים את אותןעור אחד ואינםמבמעגל המתווך מגלה כי הם אינם עשויים הפונקציות . יש גורמים ( כמו סוכני הספרים ) המתווכים בין היוצר ובין המו"ל, יש הקרובים אל הקורא ופועלים מתוך היכרות זו ( המלצות של בני משפחה וחברים ) , אחרים קרובים יותר למו"ל, למו"ס וליוצר, כמו אמצעי תקשורת ההמונים . מכאן לרמות שונות לפי השלב בו הם מופיעים בתהליךיש לנסות ולמיין את המתווכים התיווך בין היוצר לבין הקורא .
|
נייגר, מוטי
|