שער רביעי: שנות השלושים והלאה: מו"לות אקדמית-מוסדית, מו"לות מצנטית והדורות הראשונים בשושלות המו"לים של משפחות שוקן וזמורה

עמוד:208

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 208 ידי ההוצאה ספרי השירה הראשונים של - ספרים מתרגומיו ) . עוד ראו אור על שאול, הרומן של דב קמחי, "אמש", מסותיו של - ין ושל מרדכי אבימרדכי טמק זמורה על רילקה וספרו של עורך כתב העת, שטיינמן, "דודאים" ( וכן שניים מספרי מסותיו ) . העת "טורים" - חבורת "יחדיו" וכתב היחסים בין שטיינמן לחבורתו של שלונסקי התערערו מאותן הסיבות, שהביאו ן אותה החבורה לאגודת הסופרים : חילוקי דיעות בענייניבשעתן לפירוד בי פואטיקה לצד התנגדות למעמד ולסמכות שתבע שטיינמן לעצמו מתוקף תפקידו העת . מכל מקום, שטיינמן, שנתפס כיוצר מינורי, לא היה מסוגל - כעורך כתב להוביל את מהפכה המודרניסטית . שלונסקי, זמורה, נורמןכתבו, 1933 בדצמבר 7 - הקרע היה בלתי נמנע . ב והורביץ לשטיינמן, כי הם פורשים מהעריכה המשותפת . הם הקימו את חבורת "יחדיו" ואליהם הצטרפו נתן אלתרמן עם חברי קבוצת "פתח" וביניהם א . ד . שפירא ולאה גולדברג . כל אלו היו הרוח החיה של הפואטיקה המודרניסטית . הוציאה את בטאונה "טורים" בשתי – "הכת" בפי מתנגדיה – חבורת "יחדיו" ) . זמורה, העורך 1939 – 1938 ) ו"טורים" ב' ( 1934 – 1933 תקופות : "טורים" א' ( ואיש המעשה, היה מהדמויות המרכזית בחבורה הגם שלא היה יוצר מוביל כאלתרמן, כשלונסקי וכגולדברג . ביוזמתו ובפעילותו הוציאה החבורה ספרים ) , "טבעות עשן" של 1933 ני בהו" של שלונסקי ( חשובים של חבריה וביניהם "אב כך רכש זמורה את 54 ) . 1938 ) ו"כוכבים בחוץ" של אלתרמן ( 5391גולדברג ( ניסיונו הראשון בהוצאת ספרים . שאר הספרים שהוציאה החבורה : הספרון "לא תרצח" ( ילקוט שירים נגד המלחמה ) 54 ) ; "אופרה בגרוש" לברטולד 1932 בתרגום אברהם שלונסקי, בעריכתו ועם מבוא משלו ( ) ; "מאה לילות ביפו העתיקה" 1937 ) ; "אברהם שלונסקי" לישראל זמורה ( 1933 ברכט ( ) ; "שמש בדרכים" 1938 ) ; "שירי המפולת והפיוס" לאברהם שלונסקי ( 1938 לוין ( למנשה ) ו"מזוית אל זוית" 1939 ) ; "חתולותי הלבנות" ליעקב הורביץ ( 1939 לרפאל אליעז ( ) . 1939 לאברהם חלפי (

נייגר, מוטי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר