שער רביעי: שנות השלושים והלאה: מו"לות אקדמית-מוסדית, מו"לות מצנטית והדורות הראשונים בשושלות המו"לים של משפחות שוקן וזמורה

עמוד:199

והלאה 30 - שנות הרביעי : שער 199 השיקול המסחרי לא עניין את שפיצר ודרישותיו הקפדניות עוררו את זעמם של כמה בעלי דפוס . לדברי אמיתי שפיצר, "אבי כפה על בתי דפוס לעבוד לפי דרכו . דרישות מצא מספר קטן של בתי דפוס שהיו מוכנים לעבוד עמו,אבל על אף ה ויצרו את הסטנדרט המודרני של הדפוס העברי" . לדבריו, "העבודה לא היתה היו הרבה תיקונים, הרבה הגהות, שינויי עימוד ועיצוב לאורך ספרים – רווחית יםשלמים, שדרשו המון עבודה ודיוק גדול מאד בהפעלת מכונות הדפוס . לפעמ הצטרכו לפזר טקסטים ולעשות עבודה מחדש" . אבל ההטבה שזכו לה בתי לימוד המקצוע וכן עבודות הדפסה שהם קיבלותההדפוס, שעבדו עם שפיצר, הי מתוקף תפקידיו בסוכנות ובמוסד ביאליק . יוליוס מספר, כי זמן מה לפני הקמת המדינה, כשנפתחה בירושלים מגמה המקצועי של "הדסה" ( כיום : מכללת הדסה ) , החלללימודי הדפוס בבית הספר שפיצר לסדר ולהדפיס שם מספריו . תלמידיו לשעבר "מספרים שכבודו בעיניהם היה כה גדול, שלא העזו, אפילו כשהיו להם השגות, למרוד בהוראות שנתן . 'לפעמים לא הבנתי מה יצא מזה', מספר אחד מהם, 'לא ידעתי מה הוא רוצה, אבל להתנגד . כשנגמרה העבודה ראיתי כמה צדק . הוא ראה כנראה בדמיונולא העזתי ) . 83 / 12 / 2מה יהיה המראה הסופי'" ( יוליוס, סוד גדולתו של שפיצר כמעצב ספרים : יוליוס גם תמצת את הוא שאף לסגנון טיפוגרפי טהור, שפירושו : טהור מכל קישוטים וגיה וגדליה,ומבוסס אך ורק על אמצעים טיפוגרפים, כגון אות לס כותרות בגודל מתאים, יחס נכון בין השולחן לשטח המודפס, שער שני – מתוכנן היטב, עמוד שחלקיו תואמים זה את זה ומעל לכל עמודים של ספר היוצרים יחד מראה אסתטי והרמוניה ואותו דבר בלתי ניתן להגדרה, 'אווירה' של ספר יפה, ויהי תוכנו אשר יהיה ) . 83 / 12 / 2 ( יוליוס,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא