|
|
עמוד:197
והלאה 30 - שנות הרביעי : שער 197 במאתיים עותקים בלבד, עקב חוסר הביקוש . שפיצר לא ציין על גבי הספר את שם ההוצאה בגרמנית, מפני שהייתה בארץ התנגדות לפרסום בשפה הגרמנית והוא פחד שמא יפגעו בו . לימים היה הספר לפריט יקר מאד לאספנים . , נערכה תערוכה מספריו של שפיצר 75 - הולדתו ה, לרגל יום 5791בשנת במכון שוקן למחקר היהדות . "בכל הספרים האלה ניכרת יד אמן", כתב אז קצנשטיין, שהתמוגג מ"העיצוב המעולה" : תענוג רב הוא לעיין ולהסתכל בשער או בעמוד ואפילו בעטיפה של מנות אלוהספר . תמיד לפנינו עיצוב משובח ביותר, והמתבונן ביצירות א משוכנע, שאין דרך טובה יותר מן הפתרון הטיפוגרפי שלפנינו . ולא נגזים, כשנאמר, כי אין רבים בין העוסקים בטיפוגרפיה העברית, שלא רק יודעים את אמנות עיצוב הספר העברי, אלא גם שולטים באמנות זו שליטה גמורה ומעולה [ . . . ] [ שפיצר הוא ] לא רק בעל מלאכה ממדרגה נה, הוא אמן במלוא מובן המלה . כמו שנהנים כשלוקחים ליד חפץראשו אומנותי, כך התענוג מן הספרים שהוא טיפל בהם . כל ספר, ולא חשוב אם הוא הדפסה פרטית במהדורה מצומצמת, או ספר שנדפס אפילו לשימוש בבתי הספר [ . . . ] תמיד לפנינו ספר שהוא פרי עבודת מחשבה העברי היפה הוא 'התגלית' של ד"ר שפיצררבה . מותר להכריז, שהספר ) . 75 / 11 / 7 ( קצנשטיין, זכה הספר של "ספרי תרשיש", "משא אהבתו ומותו של הקורנט כריסטוף 1951 - ב רילקה" לרילקה, בתרגומו של שנהר עם איורים של אביגדור אריכא, בפרס הבינלאומי הראשון לעיצוב הספר והיה הספר הישראלי הראשון שזכה בפרס יוקרתי זה . קצנשטיין סיפר גם, כי כאשר ביקר בספריה העירונית של ניו יורק , בתערוכה של ספרים עבריים, מחציתם היו מבית היוצר של שפיצר 6691בשנת ) . 75 / 11 / 7"והעידו על יכולתו להקנות לספר העברי מקום מכובד" ( קצנשטיין,
|
נייגר, מוטי
|