|
|
עמוד:356
מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 356 פרץ ויכוח גדול ב"קיבוץ המאוחד" . אני טענתי שאין ברירה . גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת מבנה המערכת . אי אפשר היה שסיפורים כמו עמיחי ואבידן ימשיכו . אני חשבתי שהספריה של מנחם פרי תביא פועלים" והן להוצאה שלנו, בהספריתאת הרעננות, שאבדה הן ל" אה וכמה מסופריה דגלו בשמאלנות עודפת . ירדה זקנה על ההוצ לשמחתי, הקיבוץ קיבל את עמדתי והאיחוד היה מבריא . סנד הכיר מן הסתם את תוצרי "סימן קריאה" וראה אותם כדגם לרוח החדשה, שביקש להפיח בבית ההוצאה שלו ; עצם התקשרותו עם "סימן קריאה" מתוארת , נפגשתי עם אלכסנדר ,1977 באותה העת"מהצד שלה, בדבריו של מנחם פרי : סנד בעניין זכויות לאנתולוגיה שרצינו להוציא ולא הוצאנו בסופו של דבר . והוא . "הזמין אותי לחומוס בשוק והציע שנצטרף אליהם נראה, שאותו המפגש על צלחת חומוס בשוק הוא שהניע את תהליך פר : ימשיך וסהחדשות של "הקיבוץ המאוחד" . פריההת יהושעב"ארי שהוחלט וכולם תמכו [ . . . ] מאיר ויזלטיר,מצידנו, אח הם ניהלו את המו"מ עם – ובנימין הרושובסקי . היו עורכי הדין אני לא רציתי להתעסק בזה, והם השיגו הסכם – "הקיבוץ המאוחד" , כשכבר שכחנו מההסכם, ביקש מנהל כלכלי 1990 - כזה טוב, שב לא פייר . היה כתוב, שהחוזהבקיבוץ המאוחד שנוותר עליו . הוא היה מתחדש אוטומטית כל שנה אלא אם כן אחד הצדדים מודיע שהוא לא רוצה, בהתראה של חודשים מראש, וביום ש"סימן קריאה" פורשת אחוז מהרווחים על 05מהוצאת "הקיבוץ המאוחד", היא מקבלת ספריה בניכוי הוצאות . הם חתמו על זה בזמן שנראה היה להם, חמשה ספרים . הם לא - יאה" זה דבר קטן שיוציא ארבעהש"סימן קר חשבו על זה בכלל . אילו החוזה הזה היה נמשך היום הייתי יכול להגיד בשנה הבאה שאני כבר זקן ולא מתחשק לי לעבוד יותר ו"סימן קריאה פורש", אבל היינו לוקחים את כל הוצאת "הקיבוץ המאוחד" איתנו, כי ויחו דרכנו הם היו צריכים למכור אתכדי לשלם את חצי ממה שהרו
|
נייגר, מוטי
|