|
|
עמוד:175
והלאה 30 - שנות הרביעי : שער 175 ) 7391אביב ( - הקמת הוצאת הספרים 'שוקן' בתל ישראל המשיך שלמה זלמן שוקן בקו האידיאולוגי, שהנחה את - בפעילותו בארץ מדיניות זו באה . בברלין – ובכלל זה מדיניות ההוצאה שלו – התרבות שלו - מפעל לידי ביטוי בהקמת בניין הספרייה שלו, שנפתחה לציבור החוקרים, וכן ברכישת . שוקן ראה את אלה כחלק ממפעלו להחייאת הלשון 1936 - העיתון 'הארץ' ב יום היהודיים ואירועי הזמן לבין - העברית וספרותה וליצירת זיקה בין חיי היום הזיכרון ההיסטורי הלאומי . ( ראו לעיל, על הטור 'מאוצר השירה והפיוט' בעיתון טים שנועדו לקדם את רווחת'הארץ' . ) הוא תמך, כדרכו, בסופרים עבריים ובפרויק הסופר העברי ואת הספרות העברית . , עוד לפני סגירת הוצאת שוקן בברלין, הקים שוקן ברחוב 7391בשנת אביב שלוחה של ההוצאה הברלינאית, במטרה להוציא - בתל 91ליליינבלום ספרים עבריים בעלי מעמד קאנוני ( בעיקר כתבי עגנון ) ותרגומי יצירות קלאסיות . - ל שוקן, שהתרכז בפעילותו הציבורית, משך ידיו בפועל מהוצאת שוקן בארץאב ישראל . אמנם, הוא ראה את המו"לות כגולת הכותרת של מפעל חייו, אך הוצאת ישראל לא הרבתה להעסיק אותו . במשך שנים רבות פעל - הספרים שלו בארץ ת, כחברבקונגרסים הציונים וכן כחבר בוועד הפועל של האוניברסיטה העברי המועצה לכספים וכלכלה שליד ההסתדרות הציונית ובחבר הנאמנים של הקרן ר הועד"ר ועדת התרבות של ציוני גרמניה . בארץ נבחר ליו"הקיימת לישראל וכיו שקד על מפעל 9391הפועל של האוניברסיטה העברית ופעל לביסוסה . בשנת לפתוחיטוי נוסף לשאיפתובספריית שוקן, כביםמדעיארגון כנסים – תרבות נוסף את ספרייתו לציבור ולהופכה למרכז תרבות . גרשום שלום היה אחראי על בחירת ספרי הוצאת שוקן הגרמנית 20 ההוצאה נוהלה, כאמור, בידי יוסף הרמן . ו 19 המרצים בגרמניה . ואחרי המלחמה הם נמכרו למפיצים"יקיתה"עלייהאנשי הנמכרו אז ל . 194 – 391וראו בהרחבה : שפר, שם, עמ' 19 ,324 עמ'חילופי אגרותעוד ראו : עגנון, 20
|
נייגר, מוטי
|