שער רביעי: שנות השלושים והלאה: מו"לות אקדמית-מוסדית, מו"לות מצנטית והדורות הראשונים בשושלות המו"לים של משפחות שוקן וזמורה

עמוד:168

מו"לים כמתווכי תרבותמוטי נייגר, 168 החלו להגיע אל חנויות הספרים ארבעת הכרכים המהודרים של כל סיפוריו של למרות שכרכים אלו זכו לביקורות ) . 251 : 8991שמואל יוסף עגנון" ( לאור, נלהבות התגלה קושי בהפצתם, אך "דבר" וברל כצנלסון דאגו למהדורה עממית הקוראים של העיתון . , שעתה זכתה לתפוצה רחבה ביןשל ספרי עגנון יצאו לאור הרומן 'סיפור פשוט' וקובץ הסיפורים 5391בתחילת ספטמבר תמורתעל ידההבית של ההוצאה : הוא הועסק - 'בשובה ונחת' . עגנון היה סופר וזו נהנתה מההכנסות שבאו ממכירת ספריו . ההסדרים שבינו לבין,שכר קבוע ) , אשר הגדירו 1946 - וב 1933 - ב,0391 - בההוצאה נקבעו בסדרה של חוזים ( במדוייק את מחויבותו כלפי ההוצאה ואת התגמולים הכספיים שהיה זכאי להם . בעיקרון נקבע, שההקצבה החודשית שקיבל עגנון הייתה מקדמה שנרשמה לחובתו, ואילו אחוז מסוים מן המכירות נרשם לזכותו . "הכלל היה שאם הרווחים וספת, ואם לא ימשיך עגנון לקבל מקדמותעולים על המקדמות תשולם לו ת והחשבון יעמוד בחובה . הסדר זה שיזם אותו זלמן שוקן הבטיח את הכנסותיו של עגנון לכל ימי חייו . למרות זאת ברוב השנים עלתה ההקצבה הקבועה על ההכנסות ) . 91 / 7 / 91עגנון והחשבון עמד בחובה" ( לאור, יו משפחת שוקן, הֶסדרים אלואפשר לטעון, כי למרות הטוב שהשפיעה על הפכו את עגנון לצמית של הוצאת שוקן, מכיוון שהיה עליו להגיע לאיזון טור החובה ולספק "סחורה" שתחזיר אותו אל מעבר ל"קו ההפסד" . כלומר, עגנון היה בלי הפסק, כדי שפטרונו – אך ורק במסגרת ההוצאה – מוכרח להמשיך ולפרסם יחזיר את השקעתו . היחס הרכושני של שוקןמבלי לגרוע מחשיבות התמיכה בעגנון,אכן, ההסכמים הכובלים ) כפי שכינה אותו,831 : 6002כלפי עגנון, "הסופר שלי" ( דוד, כפי – שחתם עמו, מעמידים את התואר "המצנט הגדול" בסימן שאלה . יתכן

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא