|
|
עמוד:10
מעולם לא ביקשה שימותו עליה . הארץ רק רצתה אוויר ומים, נשימה ובריאה . בני אדם בוחרים בקרב בגלל קרבות בלתי פתורים בנפשם ; כשהאגו עולה על גדותיו אנשים מנסים להצדיק את קיומם ומסווגים את העולם לאויבים מול בני ברית . כתוצאה מכך הם מפרידים את עצמם מאחרים, משרטטים גבולות לא-עבירים, ובונים גדר הפרדה שמנציחה עימות . אגו מסובך ומסוכסך מתעקש על עליונות מול נחיתות ופוצע מערכות יחסים . הפוטנציאל האנושי הוא לדעת ולתקן, והוא מתממש בשילוב בין מודעות וחמלה ; מודעות תחשוף הרגלים מנטליים טועים ותציע דרכים לפתרון . חמלה תעטוף את הקיום בקטיפה ותבקש לנהוג ברוך בעצמנו ובאחרים . אנחנו יכולים לערוך הפסקת אש במלחמת ההתשה הפנימית, אבל לשם כך אנחנו צריכים להסכים להתבונן בכנות רדיקלית במציאות החיצונית ובמציאות המנטלית . מודעות והתבוננות אל ליבה של המציאות מגלות שהיא מאופיינת בשינוי בלתי צפוי ובלתי פוסק . תודעה מיומנת תדע לעבור דרך שינוי ותדע איך לנהוג בו ; אם נוותר על היצמדות אל קביעות, נוכל לוותר על שליטה, למצוא הומור וחמלה עצמית ולהשלים עם מצבנו האנושי המותנה, הבלתי צפוי, הארעי-שביר . אנחנו רוצים להשתפר, לממש את הפוטנציאל ולהיות טובים יותר . אנחנו רוצות להיות אמא-אדמה עם ילדים על הידיים ומנשאים מכל הסוגים, וגם להגיע לכוכבים, ולטוס לירח מטעם העבודה . אנחנו רוצים להיות גברים שמנהלים חברה שבדיוק נמכרה במיליונים, ומלווים כסף לחברים כשהם צריכים אותנו כי בשביל זה יש חברים, וגם רוצים ללוות טיול שנתי עם החולצה של קבוצת הריצה ולבשל לכל הכיתה ארוחת שטח . אנחנו הולכים לסדנאות היוולדות בלב מדבר, נולדים מחדש, עושים דיאטות ניקוי רעלים, מורידים גלוטן, ושותים אבקת תמרים במקום קפה כדי להתחבר לגרסה היותר מוצלחת של עצמנו . עינב רוזנבליט 10
|
|