|
|
עמוד:12
מוחמד עלי נהפך למופת של נחישות וכוח רצון . כנגד כל הסיכויים, מול ים של זלזול, הוא סירב להיכנע ויצא כשידו על העליונה . האם יש עדות מרשימה יותר לכוחן של עקשנות והתמדה בדרך להגשמת חלומותיך ? אבל זה לא סוף הסיפור . הנחישות וההתמדה של עלי דחפו אותו להמשיך להתאגרף עוד שבע שנים . בין 1975 לדצמבר 1981 הוא המשיך להשתתף בקרבות למרות אותות ברורים, חוזרים ונשנים, לכך שכדאי לו להפסיק . ב ‑ ,1977 אחרי שחברים ועיתונאים הבחינו בסימנים שהעידו על התדרדרותו הגופנית והנפשית, הפציר בו טדי ברנר, אמרגן האגרוף במדיסון סקוור גרדן ( שהפיק שמונה קרבות של עלי ) , שיפרוש מהזירה . עלי התחמק . ברנר הכריז אפוא שלא יקיים עוד קרבות של מוחמד עלי במדיסון סקוור גרדן . "אני לא רוצה שהוא יבוא אלי יום אחד ויגיד, 'איך קוראים לך ? ' הטריק באִגרוּף הוא לצאת בזמן, והסיבוב ה ‑ 15 אמש [ מול ארני שייברס ] היה הזמן הנכון מבחינת עלי" . כעבור שבוע ניסה גם פֶרדי פּאצ'קו ( Pacheco ) , הרופא הצמוד של עלי, לשכנע אותו לפרוש לאחר שקיבל דוח מעבדה בנוגע למצב הכליות של עלי בתום קרב . כשפאצ'קו לא קיבל מענה לפנייתו, הוא החליט לפרוש בעצמו . ב ‑ 1978 איבד עלי את תוארו לליאון ספּינקס, שהניסיון שלו כמקצוען הסתכם עד אז בשבעה קרבות בלבד . ב ‑ 1980 הוא הצליח רק בקושי, ובנסיבות חשודות, לקבל אישור רפואי להתאגרף בנוואדה מול האלוף המכהן לארי הולמס . עלי ספג תבוסה קשה וכואבת עד כדי כך שהולמס פרץ בבכי בתום הקרב . סילבסטר סטלון, שהיה בקהל באותו ערב, תיאר את הסיבוב האחרון בקרב במילים : "כמו לצפות באדם עובר נתיחה שלאחר המוות בעודו בחיים" . אף על פי כן, עלי סירב לוותר . אילו היה מוותר, הוא לא היה מנצח את ג'ורג' פורמן . אילו היה מוותר, הוא לא היה הופך לגדול מכולם . 12 לחתוך בזמןלחתוך בזמן
|
|