|
|
עמוד:9
9 אישה על הנייר כך חשתי את נוכחותה הממשית לידי . כאילו הושיטה לי יד — מבעד לערפל הזמן והמרחק — והוליכה אותי בין משעוליה, בלי שאלך לאיבוד . לפעמים גם שמעתי אותה בתוכי, אומרת לי בחיוך : אתה יודע מה ? יכולנו להיות חברים טובים ! עולמה הוא יקום עשיר ומלא, המשתרע על כל הגלובוס, מתוניס ועד אוסטרליה, מג'רבה ועד מפלי הניאגרה . היא משייטת בקלילות בין הזמנים, מהעלייה הראשונה ועד שנת 2099 ; היא כותבת על עמים, שבטים, ארצות, מדינות, יבשות, משפחות מכל סוג ומין . היא כותבת בחופשיות בסגנונות שמתגוששים ביניהם בין דפי ספריה : ריאליזם, פנטזיה עתידנית, רומנטיקה, לשון מחשב . לפעמים אפשר היה לקבל סחרחורת של ממש . אני תקווה שהצלחתי להביא משהו מכל השפע הזה, שנדחס בתוך אישה אהובה, נמוכה ואנרגטית, אל תוך הביוגרפיה שלפניכם . אני מבקש להודות מכל לבי לנעם סמל, בעלה של נאוה, שאיננו נלאה מלחפש דרכים חדשות ומגוונות להנציח את זכרה . הוא פתח בפני את לבו ואת אוצרות ביתו, בנפש חפצה ובנדיבות . תודתי העמוקה לילדיה של נאוה : אייר, נימי ואילאיל, ששיתפוני בזיכרונותיהם החמים והאינטימיים מאמם . שיחות מרגשות ומאלפות היו לי עם שירי, בן ויונתן, ילדיו של שלמה, אחיה של נאוה, ותודה להם על האמון שנתנו בי . כך גם בני ובנות משפחה נוספים, קרובים ורחוקים . חבריה וחברותיה של נאוה מכל הארץ ( והעולם ) נענו לפניותי וחלקו עמי ברוחב לב ובחום את נאוה שלהם . לא אזכיר כאן את שמותיהם, הרבים מספור, והם כולם מוזכרים בגוף הספר ובהערות בסופו . אני גם מבקש להודות לכל שותפיה המקצועיים של נאוה : מתחום חקר השואה, התיאטרון,
|
|