דן שיפטן: היש אופציה ירדנית?

עמוד:8

ענייו זה מחייב הרחבה והסבר, כיוון שחשיבותו רבה לא רק בפרספקטיבה ההיסטורית אלא גם להבנת המציאות של ימינו, כאשר מגיעים למסקנה, שיש לגייס את מדינות ערב ) ובפריפריה יותר רחבה ובצורה פחות אינטנסיבית ­ גם מדינות מוסלמיות שאינן ערביות ( מבינים אישים בהנהגה הפלסטינית ­ והמופתי בוודאי ­ שלסיוע כזה יש מחיר רוצה לומר ­ שמדינות ערביות ומוסלמיות יסייעו, לא מטעמים אלטרואיסטיים אלא מטעמים ושיקולים הזרים לעניין הפלסטיני . גורמים אלה עלולים לגבות'מחיר שהתנועה הלאומית הפלסטינית בשום פנים ואופן לא תרצה לשלם ההנהגה הפלסטינית הייתה מודעת לסכנה שאם הערבים ) והמוסלמים ( יבואו בפועל לסייע לפלסטינים להיאבק בציונות, הרי שגם אם תוכנע הציונות ותוכרע מדינת ישראל, ספק אם אחרי שעשו את המאמץ הגדול ושחררו את פלסטין מן היהודים יפקידו את הישגיהם בידי הפלסטינים . י המסקנה הזאת לא התגלתה לפתע בימי המלחמה . מנהיגי הפלסטינים היו מודעים לה, והיא הופיעה בכתבים של בני התקופה, כבר בשנות הארבעים ובמידה מסוימת אפילו בשנות השלושים . הסכנה הייתה מוחשית, ולפחות המופתי ידע שהיא חמורה מן הסיכוי היה ברור שאם מדינות ערב יצליחו לסייע לפלסטינים במאבקם ביהודים ­י את תפירות, אם יהיו, עלולים לקטוף מנהיגי המדינות הללו, ולא התנועה הלאומית הפלסטינית . אך ההנהגה הפלסטינית לא היתה מסוגלת להציג את המציאות בפני הציבור ולהניעו להסכים לפשרה או לפחות להעמיד פנים של נכונות לפשרה לצרכים טקטיים עם היהודים . וכאן, דומני, מתמדת הטרגדיה הבסיסית של הציבור הלאומי הפלסטיני של הפלסטינים כקולקטיב . גם כאשר ברור לפחות לחלק ממנהיגיו שיש צורך לאמא מדיניות של פשרה וריסון, אפילו למראית עין, כדי להשיג את ה ^ עד"ם ר 277,0; ^ < לי כאשי בייי שהאלטינט < בה עלולה להיות קטסטרופה, איש מחם א < נו מוכן להתייצב לפני הציבור ולקבל על עצמו את האחריות של הצגת תוכנית פוליטית התובעת פחות מהמטרה הסופית : פחות מהמקסימום פחות הפלאים . 0' * * " "י™'™ n > * ™On לשחרוי פלסטיו כולה לטובתם של יש לנו אינדיקציה מעניינת למגמה הזו בדרך של "קל וחומר" כיווו שבתקופת המנדט לא הייתה נכונות של המנהיגות הפלסטינית להגיע ­לפשרה אסטרטגית עם הגורם הציוני, הרי סיכויי המימוש של מדימות כזו כמ ^ בן לא נבחנו, גם כשהייתה קיימת הכרה בחשיבות הפשרה, לפחות פשרה טקטית, עם הגורם הבריטי . וכאשר הכרה זו הועמדה במבחן של מעשה פוליטי ­ לא נ 'ת ? היה אף כאן לממש את כוונות ההנהגה . ללא נ תן אבהיר למה כוונתי : כאשר ב­ 1923 הוצעה המועצה המחוקקת, דחו הפלסטינים את העניין על הסף, ) ואגב, בכך שיחררו את הציונים ם 0 * "ב בלעדי ו מביד כיו ון שמבחינתם הייתה ההצעה חמורה הרבה יותר ( . הסירוב הפלסטיני נבע מן' ^ ^ בעתיקר,הה ^ ועםלג ^ ^ : הי ילי י * ™' * ™ י"™ " * "™ ­ 8

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא