|
|
עמוד:13
מיטיב להבין, שירדן נמצאת בתהליך בלתינמנע, ארוך טווח, של פלסטיניזציה . פלסטיניזציה לא במובן השתלטות אש"ף והתנועה הלאומית הרדיקאלית ) כפי שאנחנו מכירים אותה כבר משנות העשרים ( על ירדן, שהיא אופציה קטסטרופלית מבחינה פוליטית ירדנית אלא של שילוב הפלסטינים בתוך הממסד הירדני עד למצב שבו יהפכו באופן בלתי נמנע לגורם שיקבע את אופיה ומאפייניה של המדינה הירדנית . שהרי אם ירדן חוזרת לגדה המערבית ולרצועת עזה, היא הופכת להיות מדינה פלסטינית במובן עמוק יותר ממה שישראל היא מדינה יהודית . הרי אנחנו מדינה יהודית רק במובן הזה שרוב האוכלוסיה הוא יהודי ולא במובן שרוב העם היהודי נמצא במדינת ישראל . המדינה הירדניתפלסטינית משני עברי הנהר תהיה פלסטינית, הן משום שרוב מכריע של אוכלוסייתה יהיה ממוצא פלסטיני, הן משום שרוב העם הפלסטיני ישכון בה מיד עם היווסדה והן משום שמאות אלפים יוכלו לשוב אל מרחביה ממחנות הפליטים בלבנון ובסוריה ומן הפזורה . הממסד הירדניפלסטיני בעמאן כבר הוכיח את יכולתו המרשימה בהשוואה למציאות במדינות ערב . זו מדינה בלא משאבים טבעיים, כמעט ואין לה מוצא לים, מדינה עם היסטוריה מורכבת מאוד, שעדיין נאבקת על הלגיטימציה שלה בעולם הערבי . אם לוקחים זאת בחשבון אפשר לראות את ירדן כהצלחה בקרב המדינות בעולם הערבי, לא רק במובנים של מה שקוראים ,Nation Building אלא גם מבחינת הפלסטינים . הטלוויזיה הירדנית מרבה לשדר מלבנון ומן השטחים בלי פרשנות רבה . הדגש הוא על מה שקורה; המסר לפלסטינים היושבים בירדן הוא בעצם זה : יש היום שלושה קיבוצים פלסטינים : זה הנמצא תחת כיבוש ישראלי וחייו קשים, השני בלבנון, חלקו תחת שלטונן של קבוצות פלסטיניות שונות וחלקו תחת מרות סוריה וחייו מלווי סבל וחסרי תקווה, והשלישי היושב בירדן גופא, אשר חיי היוםיום שלו בהחלט טובים בסטנדרטים של העולם הערבי . בירדן, חיי היוםיום סבירים ונעימים יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם הערבי, למעט, אולי במצרים . ירדן רוצה לשדר לציבור הזה : יש לכם אפשרות לבוא וליצור מדינה פלסטינית, לא על ידי הריסת ירדן, אלא על ידי השתלטות עליה מרצונם של האנשים המחזיקים בה . לא מהיום למחר, לא עם התזות הרדיקליות של חלק ממנהיגי אש"ף, אבל יש כאן בסיס שממנו אפשר להתחיל את התהליך שיועיל לכל הנוגעים בדבר . מדובר בפלסטיניזציה שפירה של ירדן ולא בפלסטיניזציה ממאירה באמצעות אש"ף . הציבור שאיתו יש לנו על מה לדבר הוא אותו ציבור פלסטיני בשטחים שתפיסתו את ירדן, היא של מדינה פלסטינית משני עברי הירדן . הערה אחרונה . צריך לראות דברים מעבר לפרספקטיבה המיידית . אני יודע שקשה לראות את ההקשר הכולל היום כאשר לכאורה כל המציאות הפלשתינית מתמקדת באינתיפדה . אבל יש חיים אחרי האינתיפדה וגם מעבר לה . כאשר הצגתי את התפיסה הזאת בפני המנהיגות הפלסטינית תומכת אש"ף של הגדה המערבית, לפני פרוץ האינתיפדה, ביולי ,1987 אמנם לא קיבלו את הטיעונים הללו, אבל לא התרשמתי שהם נדחים על הסף . אמנם, מאז נשתנו הדברים לרעה . היום המצב הוא ) ואגב, בין שאר הסיבות גם בעוונותינו ( , שאין קונים לתפיסה הזאת . אך אני חוזר ואומר : יש חיים אחרי האינתיפדה, ובמובן מסוים, שהיום לא נספיק לדבר עליו, האינתיפדה משפיעה לא רק לרעה, אלא גם פותחת אפשרויות חדשות למגמה כזו . 13
|
|